עם השבתה ארצה אתמול (רביעי) של גופת החטוף התאילנדי סותטיסאק רינטלאק, שנחטף סמוך לבארי, הפך לוחם היס"מ רני גואילי ז"ל לחטוף האחרון שנותר ברצועת עזה. "אנחנו ממתינים בסבלנות. אלה תחושות מעורבות, של הרבה פחד והרבה ציפייה ודריכות. לא כיף להיות בשגרה הזו", אמרה אמו טליק בראיון שהעניקה לוואלה שבע לפני כחודש.
רס"ל רן גואילי, "מגן עלומים", שבר את כתפו כעשרה ימים לפני 7 באוקטובר 2023, והמתין לניתוח. עם הישמע האזעקות ביישובו מיתר בבוקרו של אותו יום שחור, הוא עלה על מדים ויצא להילחם. הוא נלחם בעוז בקיבוץ עלומים, ושם גם נפל. סביב המקום בו לחם אותרו לאחר מכן גופותיהם של 14 מחבלים שגואילי ככל הנראה חיסל בעצמו.
ב-30 בינואר 2024 הודיעה המשטרה שעל בסיס הממצאים שהוצגו לוועדת המומחים - בה היו נציגי משרד הבריאות, גורמי המודיעין, משטרת ישראל, משרד הדתות והרב הראשי לישראל - נקבע רשמית שגואילי אינו בין החיים. "הידיעה על המוות שלו היא מאיזושהי תמונה שבה הוא נראה מחוסר הכרה, והם חושבים שללא קבלת טיפול רפואי אי אפשר לשרוד, אז אנחנו רוצים להאמין שהוא קיבל ושרד", אמרה אמו לוואלה שבע כחצי שנה לאחר מכן.
בתחילת יולי שוחרר ממתקן הכליאה בשדה תימן מוחמד עבד אלחלים אבו סלמיה, מנהל בית החולים שיפא בעזה, שעל פי החשד החזיק בגופתו של רני באותו שלב. "מי זה שאחראי על השחרור של אותו מנהל בית חולים שיפא, שיש תמונה שהבן שלי הגיע לשם רכוב על אופנוע? אני רוצה לדעת, מי אותו בן אדם אחראי ששחרר אותו?", הביעה אז טליק זעם. באמצע יולי אף הצטרפה למשלחת שטסה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו לוושינגטון ויצרה דיון ציבורי סוער - ופיצול הלכה למעשה בקרב בני משפחות החטופים. "זה לא מעניין אותי מה חושבים על ביבי, אוהבים אותו או לא אוהבים אותו", אמרה כשבועיים לאחר הביקור. "אם יש הזדמנות לפעול למען החטופים, צריך לעשות את זה, ואני חושבת שמי שלא עושה את זה הוא חסר אחריות או שהוא לא הבין את הסיטואציה".
אמו של גואילי אף יצאה נגד ההפגנות הגדולות והשבתת המשק על רקע מצב החטופים, וכתבה ברשתות החברתיות: "תפסיקו להפגין, אתם לא עוזרים לחטופים. שבו בבית! הפגנות ושביתות רק מעלות את מחיר החטופים. די עם ההפגנות, די!". היא גם שיתפה מסמך הנחיות שנתפס ונכתב לכאורה על ידי יחיא סינוואר, בו הוא מדגיש כי יש ליצור לחץ על הממשלה בעזרת תמונות וסרטונים שיגרמו להפגנות.
מאז חטיפתו של גואילי ז"ל קיימה משפחתו אירועים שונים ב"גבעת רני" שמחוץ ליישובו מיתר. אחד האירועים היה תפילה המונית בהשתתפות מאות בני אדם, שהתפללו לשחרורו של לוחם היס"מ הנועז ושל 101 החטופים שנותרו אז בשבי. אחת ממשתתפות האירוע הודתה אחריו "למשפחת גואילי המדהימה, טליק ואיציק היקרים, שאיפשרו לכולנו לקחת חלק באירוע כל כך מחזק ומרומם. הם אנשים נדירים ומיוחדים, ממש דמות ומופת לערכים וגבורה".
בדצמבר אשתקד ספגה אמו של גואילי ביקורת מסויימת, לאחר שיצאה נגד המחאה של חלק ממשפחות החטופים. בפוסט יוצא דופן בעמוד הפייסבוק שלה כתבה: "עינב צנגאוקר אהובה. כאמא לאמא, אם הבן שלי לא יחזור, אדאג לנגב איתך את האסלה". כמה שעות לאחר מכן היא מחקה את הפוסט, ובהמשך אף חזרה בה מדבריה כשכתבה: "המסר עבר. אני אוהבת את עינב צנגאוקר - גם אני הגזמתי עם ההתבטאות. עם ישראל חי".
בפברואר השנה ציינו בני משפחת גואילי את יום ההולדת השני של רני ז"ל בשבי. "היה לנו יום מאוד מיוחד", סיפרה אמו לוואלה שבע. "בתי הספר ביישוב חגגו יום הולדת, עשו טקס מרגש, סיפרו על רן. המשטרה גם הגיעה, הביאו ניידת, וציוד, וכלבן, והסבירו מה זה המשטרה, כמו שרני היה רוצה שיהיה. ובערב הגיעו כל החבר'ה שלו מהיס"מ לחגוג איתנו. וביום שישי אנחנו עושים ממש מסע אופנועים וטרקטורונים, יש לנו גבעה מעל הבית ויש שבילים ומסלולים, יש המון קבוצות מכל הארץ. נקווה שזה גם יהיה משהו שהוא יאהב".
אחותו של רני, שירה, הביעה תקווה שהוא בכל זאת בין החיים, וכתבה: "אני רוצה לאחל לך מזל טוב, ושתצא לחופשי חי בריא ושלם. ובאותו נשימה אני רוצה לאחל לנו שנקבל ממך אות חיים מזורגג. הלוואי והיית פה לחגוג איתנו. אוהבת אותך כל כך ומחכה לחיבוק מוחץ ממך". דודתו של רני הבטיחה: "נמשיך בכל הכוח לפעול עד שנחזיר אותך הביתה".
לאחר קצת יותר מחצי שנה, בספטמבר, החל צה"ל להיערך למבצע מרכבות גדעון ב' ולכניסה לעיר עזה, שבדיעבד הביאו לחתימת הסכם חמאס-ישראל השלישי במלחמה, בו שוחררו כל החטופים החיים וחלק מהחללים. במכתב פתוח שכתבה טליק לתושבי היישוב היא התייחסה לעסקה וכתבה כי היא "מאמינה בלב שלם שעסקה להשבת כל החטופים תוכל להתממש רק אם נחזיר את ההרתעה, נכריע את חמאס באופן חד וברור ונפעל צבאית בעוצמה. הגיעה העת שמקבלי ההחלטות יגלו אומץ, יקבלו החלטות אמיצות ויובילו אותנו לניצחון ולהכרעת האויב".
כחודש לאחר מכן נישא אחיו של רני, עמרי, לבחירת לבו. בכניסה לאירוע המורכב קיבלו האורחים בלונים צהובים, וכיסא צהוב אחד נותר ריק, מחכה לשובו של רן. "הרגשנו כל היום כמה הוא רוצה שנשמח", סיפר עמרי לוואלה שבע. "זה היה יום מאוד מורכב. אסור לנו להיות בצער, כי אם נהיה בעצב באותו יום אז כל המלאכים האלה הלכו לחינם. בצוואתם ציוו לנו את החיים. כל אחד פה הוא גיבור בפני עצמו. אני מקווה שהסיפור עם אחי ייגמר בנס גלוי, והוא יחזור חי בעזרת השם - באירוע עצמו הרגשנו כל היום כמה הוא רוצה שנשמח, שנרים, שנתקדם בצורה משפחתית ונקים משפחה בישראל".
האחות שירה תיארה באותם ימים את תחושותיהם של בני המשפחה על רקע החזרתם המקרטעת-משהו של החללים החטופים מהשבי בעזה. "אתה רוצה שהסרט הזה ייגמר, אבל לא ככה", אמרה. היא סיפרה כי בני המשפחה לא מקבלים מידע מוקדם לגבי מועד החזרת הגופות וזהותן, ומתעדכנים כמו יתר אזרחי המדינה - באמצעות התקשורת. "מתעללים בנו כבר שנתיים, והפחד הכי גדול שזה ימשיך לכל החיים. זו תקופה הזויה שמכאיבה מבפנים. מצד אחד אתה רוצה שהסרט הזה ייגמר, אבל לא ככה".
עם השבת גופתו של הסטודנט הטנזני ג'ושוע לואיטו מולל, שהותירה את רני ז"ל אחד מתוך שישה חטופים אחרונים ברצועת עזה, אמרה אמו כי "זה קשוח לגמרי, בלתי נסבל, אבל לא ניתן להם לשבור אותנו. אנחנו ממתינים בסבלנות. מדברים איתנו בכל פעם שיש מה להגיד, אבל עד שאין משהו רשמי לא מאשרים לנו שמועות. אלה תחושות מעורבות, של הרבה פחד והרבה ציפייה ודריכות. לא כיף להיות בשגרה הזו". לדבריה, נאמר לבני המשפחה כי יש "מספר חללים שחמאס יכול להחזיר מעכשיו לעכשיו. יש מספר קטן יותר של חללים שקשה להגיע אליהם או שאין לגביהם הרבה מודיעין, אבל הם עדיין יכולים להחזיר. והם עושים את זה בצורה מאוד אכזרית, גומרים עלינו".
בתחילת השבוע, עם השבתו גופתו של דרור אור ז"ל, נשאר גואילי אחד משני חטופים אחרונים בעזה, לצדו של החטוף התאילנדי רינטלאק. אחותו של רני סיפרה כי עד שמתבררת זהותו של כל חטוף ששב ארצה, "זו מערבולת רגשות, רכבת הרים שאתה מפחד מהנורא ביותר, זה משהו שאף פעם לא נגמר טוב. זה הטרור הפסיכולוגי שנוגע בנו כל פעם מחדש. אתה לא יודע כלום, אתה מחכה כל יום לקבל ידיעה קטנה שאיכשהו קשורה לרן. זה הופך את הבטן וזה הופך להיות יותר ויותר קשה. זה הכי רני להישאר אחרון. לא האמנתי שהוא יישאר אחרון, שהכל על הכתפיים שלנו". כשנשאלה האם היא חוששת שאחיה ייהפך למקרה"רון ארד" נוסף, אמרה: "זה החשש הכי גדול ואנחנו לא מתביישים להגיד את זה. אנחנו חוששים מאוד שהוא לא יחזור, ובגלל זה אנחנו נאבקים על סגירת מעגל. זה הכי קשה לחיות ככה, שאני הפקרתי את אח שלי. אני אילחם להחזיר אותו הביתה עד יומי האחרון, ויחד איתי גם העם".
ממשרד ראש הממשלה נמסר: "ממשלת ישראל וכלל מערך השבויים והנעדרים של מדינת ישראל נחושים, מחויבים ופועלים ללא לאות על מנת להשיב לקבר ישראל את רס"ל רני גואילי, לוחם היס"מ גיבור החיל. ארגון הטרור חמאס נדרש לעמוד בהתחייבויותיו למתווכות ולהשיבו במסגרת יישום ההסכם, לא נתפשר על כך ולא נחסוך כל מאמץ עד שנשיבו הביתה, לישראל".