משרד ראש הממשלה הודיע הבוקר (חמישי) שמי שגופתו הושבה אמש משבי חמאס הוא ג'ושוע לואיטו מולל, סטודנט מטנזניה שנחטף לרצועת עזה ב-7 באוקטובר. ההודעה הגיעה גם לטליק גואילי, תושבת מיתר ואמו של לוחם היס"מ רני גואילי, שנרצח ביום הטבח וגופתו עוד מוחזקת ברצועת עזה - אחת מתוך שישה חללים שנותרו בידי ארגוני הטרור.
"זה קשוח לגמרי, בלתי נסבל, אבל לא ניתן להם לשבור אותנו", היא אומרת באומץ בשיחה עם וואלה שבע. "אנחנו ממתינים בסבלנות. מדברים איתנו בכל פעם שיש מה להגיד, אבל עד שאין משהו רשמי לא מאשרים לנו שמועות. אלה תחושות מעורבות, של הרבה פחד והרבה ציפייה ודריכות. לא כיף להיות בשגרה הזו". לדבריה, נאמר לבני המשפחה כי יש "מספר חללים שחמאס יכול להחזיר מעכשיו לעכשיו. יש מספר קטן יותר של חללים שקשה להגיע אליהם או שאין לגביהם הרבה מודיעין, אבל הם עדיין יכולים להחזיר. והם עושים את זה בצורה מאוד אכזרית, גומרים עלינו".
עם פרסום הודעת חמאס אמש על העברת גופה נוספת לידי ישראל, שוב הרשתה לעצמה גואילי לחוש תקווה. "זה היה ארוך, אז אתה בציפייה. אתה לא יודע מה קורה, זה פסיכי לגמרי. אי אפשר להסביר או לתאר במילים את התחושות, כל רגע זו תחושה שונה. התעוררתי שש פעמים במהלך הלילה".
גואילי נמצאת בקשר עם משפחותיהם של החטופים הנוספים, בהן גם משפחתו של סמ"ר איתי חן ז"ל, שגופתו הושבה שלשום לישראל. "דיברתי עם אבא שלו, רובי, ממש אותו יום, כשעוד לא ממש ידענו. גם אז התעוררתי בלילה, למרות שאז הבנו מוקדם יחסית שזה הוא. לא דיברתי איתו אחרי, אבל זו בטח הקלה, שאתה מרגיש שדי, הדריכות הזו נגמרת, כי הגוף כל הזמן דרוך".
לדבריה, הדריכות לא מאפשרת לבני המשפחה לחזור לשגרה. "בעלי חזר לעבודה חלקית, יש לו שעות עבודה גמישות. הבן שלי נמצא בלימודים ובקורס קצינים במשטרה, והבת שלי לא מסוגלת, יש לה יום אחד עבודה ויום אחר היא פשוט לא מסוגלת. ואני כבר שנתיים לא עובדת, סגרתי את המשרד שלי ואני כל כולי במאבק".
יש פחד שלא תזכו לסגירת מעגל?
"בטח שיש. זה תמיד יושב לך בראש, בכל השנתיים האלה. זה לא משהו שהוא חדש. בהחלט סיטואציה בעייתית".