בני ביטון ראש עיריית דימונה הוא הרבה מעבר לראש עיר. ביטון הוא גם סגן יו"ר השלטון המקומי, יו"ר הרשות לפיתוח הנגב ויו"ר אשכול נגב מזרחי. בנוסף, אולי אפילו מעל הכל - ביטון הוא חבר ליכוד דומיננטי מאוד, חבר קרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו וכזה שיכול ללחוש על אוזנו.
ביטון הוא גם מסוג האנשים שלא חושש להגיד את אשר על לבו, גם אם זה אומר שחבריו הקרובים או אנשים אחרים בעלי השפעה לא יאהבו לשמוע את מה שיש לו לומר. כך לדוגמה, הוא לא חושש להגיב על סוגיית תקציב המשרד לנגב גליל והוספת יישובי הר חברון תחת אותו התקציב: "יש לי סיכום עם השר לפיתוח הנגב והגליל, שהתקציב של המשרד לא ייפגע אפילו בשקל אחד בגלל הוספת יישובי הר חברון למשרד. דיברו על כסף שיועבר ליישובים אבל אני מרגיע את כולם, זה לא יקרה".
"אין לי שום בעיה שאם יש כסף שמתווסף, אנחנו נהיה הצינור דרכו יועבר הכסף", ממשיך ביטון. "אבל זה לא יהיה על חשבון דימונה, ירוחם או שדרות. אני אומר את זה חד וחלק, לא יירד שקל מהנגב שיעבור להר חברון. עשו מזה רעש ומצהירים הרבה דברים, אבל אני בעל הבית של הרשות לפיתוח הנגב וקיבלתי הבטחה. אני יודע מה אומרים על הבטחות של פוליטיקאים, אבל אני מרגיע שוב, אני לא אעביר את הכסף. הרי בסוף זה יעבור דרכי, אנחנו לא נעביר את הכסף, המנכ"ל מקבל ממני הנחיות והוא לא יקבל הנחיה להעביר את הכסף. קיבלתי הבטחה מהשר וסרלאוף, ואני מאמין לו. עם בני ביטון לא מתעסקים. אני מאוד מכבד את הממשלה, אני מפרגן לממשלה וכולם יודעים מה דעותיי, אבל אם מבטיחים - צריך לקיים. אני גם מבין שצריך להיות קיצוץ ואני מבין שיש מלחמה, אבל למדינת ישראל אין בעיה של כסף, יש בעיה של שומנים - ומהשומנים אפשר לקצץ".
בימים אלה עולה שוב הצעת חוק הרבנים, שכבר זכתה לכינוי חוק הרבנים 2. בפעם הקודמת, ביטון יחד עם יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס הצליחו לבלום את החוק, וגם עכשיו לביטון יש דעה חד משמעית בעניין. "חוק הרבנים זה חוק ג'ובים שלא צריך לעבור בכנסת. הייתי בפגישה עם ראש הממשלה עד 4 בבוקר גם בנושא הזה. אמרתי לו שאין לי בעיה שאם זה יגיע מכסף של משרד הדתות, אז בשמחה. אני כראש רשות לא אעביר שקל אחד. יש דברים הרבה יותר גדולים וחשובים מדבר כזה. אני לא אתן לזה מקום, שבהינף יד יסדרו עוד חמש מאות מינויים. אני מתנגד לדבר הזה בכל תוקף. זה לא ייפול על הרשויות. זה קו אדום. אמרתי גם לשר הדתות דרעי, גם לשר האוצר שמנסים לדחוף לחוק רבנים 2 - שלא ניתן שזה ייפול על הרשויות המקומיות, אלא על כסף תוספתי. אם דרעי יידע להביא כסף תוספתי, בסדר. אם הוא יודע מאיפה להביא כסף והוא איש חזק שיכול, שיביא משר האוצר כסף. לדעתי, אם כבר יצליח להביא תוספת, יש עוד הרבה מקומות שצריכים לפני - אבל זה כבר עניין שלו".
ביטון, כאמור, נחשב לחבר ליכוד חזק ודומיננטי ולאחד האנשים הקרובים לנתניהו, ובכל זאת הוא מהבודדים שלא חושש להתבטא לגבי מהלכים שמנסה הממשלה לקדם. עוד אחד מהמהלכים האלה הוא חוק הגיוס, חוק שגם אליו הוא מתנגד. "כראש עיר שספגה אבידות במלחמה, כצנחן, אני חושב שכולם צריכים להשתתף ולהיכנס מתחת לאלונקה, בהידברות, אבל צריכים שכולם יתגייסו. היום הצבא משווע לחיילים ולכוחות, אבל צריך לעשות את זה בהידברות, ואני סומך על השרים שיגיעו לעמק השווה בנושא. לא צריך לאיים על אף אחד ולא צריך לפרק את הקואליציה, אפשר להגיע לידי הסכמה והגיע הזמן שנשים את זה בקדמת הבמה. אני קורא לגולדקנופף, שמאיים כל שני וחמישי שיפרק את הקואליציה, להירגע. אני מבין שזה חשוב לו, ואני חושב שמי שלומד תורה שילמד, אבל מי שלא - שייכנס מתחת לאלונקה ויתרום לאינטרס של מדינת ישראל. אני מבין מה זה קואליציה ואני מבין שלפעמים צריך לשלם על דברים פוליטיים, אבל אני חושב - כמי שמכיר את בנימין נתניהו - שצריכים לסמוך על שיקול הדעת שלו כי אין לאחרים לאן ללכת. הממשלה הזו תישאר לפחות עד 2026".
אחד המאבקים הארוכים והקשים שמנהל ביטון הוא בנוגע להקמת שדה התעופה המשלים בנבטים, סוגיה שנידונה כבר המון שנים, עם עשרות חוות דעת ובעיקר המון הצהרות - שמתגלות בכל פעם כריקות מתוכן. מבחינתו של ביטון אין בכלל שאלה, שדה התעופה המשלים של ישראל קום יקום בנבטים: "הגיע הזמן שמדינת ישראל תעשה את מה שהיא מחויבת לעשות, וזה להקים בנבטים את שדה התעופה המשלים של מדינת ישראל. ראש הממשלה, יחד איתי, קיבל החלטה על נבטים. היום רק נבטים על הפרק, אין אלטרנטיבות אחרות, ואנחנו נילחם שזה יהיה בנבטים. יש התחייבות של כולם, מיאיר לפיד, דרך מירי רגב, אלי כהן ועד בנימין נתניהו. כולם מתחייבים, ואנחנו נתעקש שזו הבטחה שתקוים. האבסורד הוא שבצפון לא רוצים שדה תעופה, במרכז לא רוצים בגלל הרעש, ואנחנו אלה שכן רוצים - וזה לא קורה. זו החלטת בן גוריון, החלטה שתשנה את הנגב. זה אומר עוד 30 אלף מקומות עבודה, זה שינוי מהקצה לקצה. אני עצמי כבר תכננתי רכבת מהירה שתאסוף את הנוסעים. זה גם לא עניין פוליטי. תהיה הצעת חוק בכנסת של רם בן ברק ושל אלמוג כהן, שני ח"כים שלא מהמפלגה שלי ואנחנו נעמוד איתם יד ביד. יש 80 חברי כנסת שרוצים. אני גם נפגשתי עם אליעזר שקדי, שהיה מפקד חיל האוויר ומנכ"ל אל על, שאמר בעצמו שהמקום הכי טוב להקים את השדה זה בנבטים".
אז כולם רוצים, כולם מבטיחים, אבל זה לא קורה. למה?
"אתה צודק. זו הבעיה. ממשלת ישראל צריכה פשוט לקבל את ההחלטה. שר האוצר מטרפד אותנו, הוא רוצה את רמת דוד ואנחנו נילחם בכל הכלים ששדה התעופה המשלים יהיה בנבטים. אני לא יודע מה הם מבינים, אבל בסוף מי שמנהל את המדינה זה השלטון המקומי. מהקורונה ודרך המלחמה - הכל זה אנחנו. הכל עשינו, הפכנו להיות שרי ביטחון אפילו היום. כולם יודעים איפה אני גר ומה עברנו פה, שכולם ניסו לכוון לעבר העיר דימונה. ברוך השם עברנו את זה בצורה יפה. אני לא שר ביטחון וראש ממשלה, אבל אני יודע שאנחנו צריכים להתחשב בקול האמריקאי. אבל אם תהיה עוד התקפה, אני חושב שהפעם ההתקפה של ישראל צריכה להיות אחרת. אני חייב להדגיש שתושבי דימונה מגלים חוסן גדול. הם, כמו כל עם ישראל, מודאגים. אין אזרח במדינה שלא מודאג. אני, כראש רשות, כל תושבי העיר הם בניי וילדיי".
# הכתבה המלאה מופיעה בגיליון סוף השבוע של וואלה שבע