אמש (שלישי) הגשימה לי אלמונד חלום - והציגה תצוגת אופנה בשבוע האופנה ישראל קנדה בתל אביב. תחת הכותרת "נולדתי פעמיים" הציגה אלמונד תצוגה שלמה בשחור, מחווה לברבור השחור שהיא. הקולקציה נכתבת כפואמה של הישרדות והגשמה: משחקי אנטומיה המתפרקים ונבנים מחדש, שכבות שקופות על פני אטומות, טולים נשזרים בצמרים גסים, פרוות סינתטיות מול תחרות צרפתיות עדינות. עוצמה מול רוך. נוקשות מול רומנטיקה. "בכל תפר רקומה הבחירה המחודשת להיות אני, שוב ושוב", לשון המעצבת.
העולם הרומנטי והוויקטוריאני של הרויאל בלט הבריטי פגש את האמת העירומה של החיים. "בילדותי צפיתי מדי יום בקלטת הסרט 'בילי אליוט', סיפורו של ילד מהפרברים שחולם להיות הסולן ברויאל בלט. אותה קלטת וידאו נשמרה על ידי אמי עד היום, לצד נעלי הבלט הקטנות שלי - עדות מוחשית לחלום שהפך לגוף, לזהות, לקריירה", סיפרה אלמונד.
תפסנו אותה לשיחה בבוקר אחרי התצוגה וההתרגשות הייתה עדיין בשיאה: "כבר באותו הבוקר התחושות היו שלא משנה מה קורה מסביב, אני חדורת מוטיבציה להוציא את זה מושלם. עד שתיים בלילה דייקתי את המוזיקה של המסלול והוידאו ארט עם תומר בן, זה גרם לבוקר ליותר התרגשות כי פתאום ראיתי בראש את התמונה המלאה. בחרתי שתתחיל התצוגה עם מוזיקת בלט עתיקה ובאמצע התצוגה סומפל השיר goodbye my lover, שזה איזשהו מכתב פרידה מהילד שחלם להיות בלרינה. והפינאלה - עם השיר האייקוני של קלי קלארקסון, על הילדה שהגיעה מעיירה קטנה. ידעתי שיהיו דמעות בקהל בפינאלה אבל לא תיארתי לעצמי כמה אנשים יבינו את הסיפור. התגובה של מוטי רייף ושל במאי התצוגה נמרוד בכלל ריגשו אותי. אם יש משהו שהיה חשוב לי זה שהבגדים יספרו סיפור. ובדיוק סביב הפסקול בתצוגה והוידאו ארט הפותח היו ההידוק שהייתי צריכה. הקאסטינג של הדוגמניות פתאום בבוקר הרגיש הדבר הכי טוב שיכלתי לעשות לתצוגה הזו, הבנות סיפרו את הסיפור".
והיום, 24 שעות אחרי, איך התחושות?
"קמתי הבוקר לתגובות מטורפות, אבל הכי חשוב לי - ההורים שלי, שנתנו לי פרחים ובכו דמעות אמיתיות. הצלחתי לגולל 30 שנה של סיפור חיי בעיניהם של הוריי. זה היה הכי חשוב לי. עליתי בטי שרט שחורה ומכנס שחור - אחרי כל הדרמה שהייתה על המסלול, 45 מטר טול מכווץ, ערימות של פרוות, עשרות אלפי שעות תפירה ידנית, 25 מטר תחרה צרפתית ובסוף 30 מערכות לבוש, אני ילדה קטנה ופשוטה שאוהבת לעשות אופנה גדולה מהחיים. הבוקר טלפנו המון סטייליסטים שרוצים את הפריטים להפקות ולשערים - זה משמח. זו הזירה שרציתי לשוב אליה מחדש. היה כיף, אבל אני חייבת לחזור לכלות שלי, הן הקרקע להכל".