הרוחות בלהבים סוערות בעקבות כוונת רשות מקרקעי ישראל להרחיב את היישוב ובכך אולי לשנות את צביונו. ראש המועצה מתנגד לתוכנית, וגם התושבים מביעים חשש מפניה: "הרחבת היישוב משמעותה אחת - הפיכת להבים לרהט".
במכתב שנשלח מטעם רמ"י לראש המועצה אלעד ארזי ב-3 בספטמבר נכתב כי "מדינת ישראל נמצאת במשבר דיור חסר תקדים, ובנגב קיימות עתודות הקרקע הגדולות והזמינות במדינה. לאור זאת, יזמה רשות מקרקעי ישראל תכנון רחב היקף ומואץ שכל מטרתו מענה לצורכי המשק והנגב". במכתב מתייחסים אנשי רמ"י לשתי תוכניות שקודמו ביישוב בשנים האחרונות, אחת עוסקת בבניית עוד 816 יחידות דיור בדרום להבים, והשנייה היא "תמל/1120 - תוכנית הרחבת להבים צפון", שקידומה החל לפני כשנתיים בשיתוף המועצה, וכוללת כ-4,600 יחידות דיור, כ-300 אלף מ"ר שטחי תעסוקה, כ-30 אלף מ"ר מסחר ו-140 אלף מ"ר למבני ציבור. "למרות מחאות המועצה בנושא [...] ישנו צורך גדול במלאי זה ואנו נדרשים להקצותם ולשווקם בהקדם האפשרי", כתבו ברמ"י.
בשבוע שעבר נפגש ארזי עם שר הפנים משה ארבל ועם מנכ"ל משרדו, הציג להם את התוכנית של רמ"י ודן עמם בדרכי פעולה למניעתה ולהצגת אלטרנטיבה. בפוסט שנכתב מטעם המועצה בפייסבוק הגדירו את התוכנית ככזאת "שמציגה הרחבה לא מידתית של להבים שעלולה לפגוע באופי היישוב וצביונו".
ארזי פנה לתושבים והסביר כי התוכניות יגדילו את להבים פי שלושה בזמן קצר. בסרטון שהפיץ במדיות החברתיות אמר כי הסיבות להתנגדות הן "שינוי המרקם הכפרי הקהילתי של להבים ושינוי הצביון הציוני של היישוב", כדבריו. בנוסף אמר כי התוכניות לא יוצרות עוגן כלכלי עתידי ללהבים ולא משפרות את איכות השירותים לתושב. הוא הסביר כי הוא עובד על תוכנית חלופית, ואמר: "יש בפנינו שתי אפשרויות. האחת, להתנגד ולהתעלם מהמצב הנוכחי, והשנייה - לנהל את האירוע, להיות חלק ממנו, לשבת סביב השולחן - וזה מה שבכוונתי לעשות".
גם תושבי היישוב לא נותרו אדישים לתוכניות. "הרחבת היישוב לכל דיכפין משמעותה אחת ואין בילתה, הפיכת להבים לרהט, נקודה", כתב אחד מהם בפייסבוק. "עלינו להחליט ומיד, האם לשם כך באנו ליישב את 'גבעות להב', או שניתן למדינה לבגוד בנו ולהפוך את להבים למזבלה של היישובים בדרום". תושב אחר קרא "פשוט לעצור את מכירת המגרשים לפלחי אוכלוסייה שלא שייכים לפה".
ראש המועצה לשעבר יוסי ניסן כתב כי יישומן של התוכניות "יהיה הרסני לעתיד היישוב" ויוביל להפיכת להבים "מיישוב כפרי בעל מאפיינים קהילתיים לעיר בעלת אופי אחר, לירידה בערך הנכסים, להידרדרות במדד הסוציו-אקונומי של היישוב, להגירה שלילית של תושבים איכותיים, למניעת התפתחות היישוב, לעומס כלי רכב בשל היעדר תשתיות מתאימות, לפגיעה אנושה בעתיד הכלכלי של היישוב ולפגיעה בהכנסות היישוב מארנונה למסחר במשולש הצפוני".
ניסן, שהפסיד לארזי בבחירות לראשות המועצה (48.4% לעומת 51.6%), תיאר את הצעדים בהם נקט בקדנציה שלו למניעת התוכניות, אך נתקל בתגובות מעורבות: מצד אחד, תושבים שתומכים בו ומכירים בפעולותיו נגד התוכניות, אך גם של תושבים שטענו כי הוא מדבר מפוזיציה, וכי הוא בעצמו אפשר לאותן תוכניות להירקם.
היחסים בין תושבי להבים לבין שכניהם הם מורכבים מאז ומעולם. כפי שפורסם בוואלה שבע, בסוף יולי החליטה מועצת להבים לסגור את מגרש החנייה של מרכז הקניות של היישוב החל משעה 23:00, וטענה כי הסיבה היא שיקולי ביטחון. תושבים העריכו כי מטרת המהלך להרחיק מהמקום את האוכלוסיה הבדואית באזור. בתחילת אוגוסט הודיעו ביישוב על הרחבת כיתת הכוננות, ועל רקע הדברים אמר קצין הביטחון של היישוב כי "האיומים של לקייה ורהט יכולים לא לפסוח גם על להבים".
מהצד השני, יש ביישוב מי שפועלים עבור דו קיום. כך למשל סיגל סבן בלילה, שארגנה ביקור הזדהות בבית משפחת אל-ג'אער ברהט, שבנותיה הותקפו באכזריות על ידי מתנחלים במאחז גבעת רונן. "רהט זו העיר שלנו, ככה אני קוראת לזה", אמרה לוואלה שבע, "המשפחה שלי ואני מבלים בה הרבה, אם זה הקניות, אם זה ספקים, אם זה בתי מרקחת, ירקנים, סופר, אנשי מקצוע - באמת אחים שלנו, ככה אני רואה את זה".
ראש המועצה לשעבר ניסן מסר בתגובה לכתבה כי "אלעד ארזי יודע היטב שאם היה אומר לציבור בתקופת הבחירות שאין ביכולתו לעשות דבר לעצירת התכנית, הוא לא היה נבחר. לכן הוא בחר להבליט בקמפיין את הנושא, הבטיח לעצור את התוכנית וגרם לתושבים תמימים להאמין שהוא אכן מסוגל לכך. הוא משחק משחק כפול בניסיון לייצר את הרושם שהוא כביכול מתנגד, אך רמ"י תשווק למרות התנגדותו. חשוב שהציבור יידע כי רמ"י לא משווקת שכונות ללא תיאום עם ראשי הרשויות, ושבסופו של דבר אם ראשי הרשויות לא חותמים על היתרים, לא ניתן להתחיל בבנייה". לדבריו, "אם להבים תהפוך ליישוב מעורב חלילה, הדבר יירשם על שם אלעד לעד".