נועה ארגמני, ששוחררה מהשבי במסגרת "מבצע ארגון" בחודש מאי האחרון, פועלת מאז ללא הרף להשבת החטופים. רק לפני שבוע ספדה לפקד ארנון זמורה ז"ל, והודתה לו על המעשה ההירואי שהוביל לחילוץ שלה ושל שלושה חטופים נוספים בחיים.
עוד קודם לכן, במהלך החודש כתבה ארגמני על יוסי שרעבי ז"ל שלצדו שהתה תקופה ארוכה בשבי והבטיחה כי תעשה הכל כדי שלא יופקר שוב וכן תפעל להשבת אחיו אלי שרעבי. בנוסף, כתבה ארגמני על איתי סבירסקי ששהה לצדה בשבי והודתה לו על שהיה שם עבורה ברגעים הקשים.
כעת, היא כותבת לבן זוגה אבינתן אור: "אהוב שלי, כבר 297 ימים מאז הרגע שהפרידו בינינו, אותו הרגע שכל העולם נחשף אליו, הרגע שבו הלב שלי נקרע ומאז לא חזר להיות אותו הדבר. תמיד הבטחתי לך שנכבוש את העולם ביחד, שנזדקן ביחד, שאהיה לצדך לנצח בטוב וברע. ובאותו הרגע ב-7 לאוקטובר, נלחמתי עד לרגע האחרון כדי שנוכל לעבור הכל ביחד, זה לצד זו. אך לצערי אלו היו הדקות האחרונות בהן ראיתי אותך וכל אחד מאיתנו נחטף למקום אחר".
עוד כתבה כי הזמן אוזל ויש להציל את אבינתן בהקדם. "אני עדיין לא מצליחה לתפוס את זה שעכשיו אני פה ואתה אהוב שלי עדיין שם, חיי כל יום בפחד אינסופי. בניגוד לאלפי האנשים שנרצחו ונהרגו מאז ה-7 באוקטובר, אותך עדיין אפשר להציל. כמוך, יש עוד אנשים שרק מחכים שמישהו יחזיר איתם הביתה, בדיוק כמו שאני חיכיתי כל הזמן שהייתי שם, ממש עד לפני רגע".
בסוף דבריה סיפרה על הגעגועים והבטיחה שתעשה כל שביכולתה להשיב את אבינתן הביתה. "אני מבטיחה לך שאעשה הכל על מנת להשמיע את קולם של כל 115 החטופים שעדיין שם, כדי להחזיר את כולם, להציל עכשיו כל עוד אפשר את כל אלה שעוד נותרו בין החיים ולהחזיר גם את אלה שכבר אינם בין החיים לקבורה במולדתם. אסור לנו לשכוח שהזמן אוזל!".
"צריך להחזיר אותם הביתה לפני שיהיה מאוחר מדי אני מתגעגעת אליך. מתגעגעת לחיוך שלך, לחיבוק שלך ולמילים היפות שלך. המחשבות עלייך לא פוסקות אפילו לרגע אחד אבל חשוב לי שתדע שאני לא אאבד תקווה".