בלהבים נחנך אמש (רביעי) מצפור לזכרו של חלל צה"ל תומר אחימס ז"ל, בן היישוב שנפל ב-7 באוקטובר וגופתו נלקחה בשבי. בטקס המרגש שהתקיים במצפור אמר ראש המועצה אלעד ארזי: "תומר צמח כאן, והשורשים שלו והרוח שלו נשארים כאן איתנו".
אחימס ז"ל, בן 20 בנופלו, היה מהראשונים לזנק ללחימה בשבת השחורה יחד עם סמל קיריל ברודסקי ואלוף משנה אסף חממי ז"ל. הוא עוד הספיק לבצע חסימת עורקים לחממי ז"ל, תחת אש ולחימה ממושכת בקיבוץ נירים, אך נהרג בקרבות עם מחבלים וגופתו נחטפה לרצועת עזה. כעבור תשעה חודשים הוא חולץ מחאן יונס, במבצע של שב"כ יחד עם צוות הקרב של חטיבת הקומנדו, כוחות יהל"ם ואגוז בפיקוד אוגדה 98.
בחנוכת המצפור לזכרו של אחימס, בהשתתפות עשרות רבות של בני אדם, אמר ראש המועצה ארזי: "יש משהו מאוד טבעי במצפור לזכרו של תומר, כאן, בלהבים. כי תומר היה, במובן העמוק ביותר, בן המקום הזה: כאן הוא נולד, כאן גדל, כאן התבגר. כאן שיחק עם חברים, כאן צחק, כאן חגג. ברחבה הזו ממש הוא חגג את הפורימון, וכאן עמד סביב מדורת ל"ג בעומר. כמו עץ, ששורשיו נטועים עמוק באדמת להבים. ומתוך השורשים האלה, מתוך הרוח של להבים, ובעיקר מתוך הבית והחינוך שקיבל ממשפחתו היקרה - צמח נער שהפך לאדם ערכי, אחראי ומסור, שבחר להתגייס לשירות משמעותי ולתת מעצמו למען אחרים".
ארזי סיפר כי "ב-7 באוקטובר, בבוקר הנורא ההוא, תומר עשה את מה שכל חייו הכינו אותו לעשות. המסירות, האומץ והנחישות שגילה בהגנה על קיבוץ נירים לא נולדו באותו בוקר. הם היו פרי של חיים שלמים. של ערכים. של חינוך. של משפחה. של קהילה. תומר הוא גיבור ישראל, והיום אנחנו מבקשים להנציח אותו לא רק באבן או בשלט, אלא במקום שיש בו חיים. מקום של טבע, של מרחב פתוח, של מפגש, של חברות. מקום שאפשר לשבת בו יחד, להביט למרחוק, לדבר, לזכור, להיות. כמה מתאים שזה יהיה כאן, בלהבים".
לדבריו, המצפור נבנה באופן שתואם את ערכיו של אחימס ז"ל. "הדרך שבה המקום הזה נבנה מספרת את הסיפור של תומר: הוא נוצר מחיבורים, מאנשים שנתנו מעצמם, משותפים שנרתמו, מתרומות, מעבודה משותפת ומרצון של רבים ליצור משהו שיהיה גדול מסך חלקיו. זו בדיוק הרוח שאנחנו מבקשים לשמר. הרוח של תומר, הרוח של המשפחה, והרוח של הקהילה שלנו. עבורנו כיישוב וקהילה, ההנצחה היא גם זכות וגם חובה. חובה לזכור את תומר. חובה לספר את סיפורו. וחובה להמשיך את הערכים שבשמם הוא חי ובשמם מסר את נפשו".
ארזי פנה אל משפחתו של החלל ואמר: "תומר צמח כאן, בלהבים, והשורשים שלו והרוח שלו נשארים כאן איתנו. המקום הזה יהיה מעתה נקודת מפגש בין זיכרון לחיים, בין כאב לתקווה, ובין אדם אהוב שהלך מאיתנו, לקהילה שלמה שלא תשכח אותו לעולם".