בערד תיערך הערב (חמישי) צעדה והפגנת ענק של הציבור הכללי והחילוני בעיר נגד חסידות גור. "נגיד כל מה שיש לנו להגיד כלפי העירייה והאכיפה הבררנית של המשטרה", אומר נועם כהן, אחד ממובילי המחאה וההפגנות בעיר. בשיחה עם וואלה שבע הוא מספר כיצד לא אושר המסלול המקורי של הצעדה, וחושף את השלטים שהכינו עם דמותו של האדמו"ר מגור. "כלום לא מזיז להם חוץ ממנו", הוא מסביר את הצעד הפרובוקטיבי.
האירוע הערב יתקיים על רקע המתיחות בעיר בתקופה האחרונה, שהידרדרה לחסימות כבישים מצד החסידים, ולאלימות משני הצדדים. המפגינים צפויים להתכנס לקראת השעה 18:00 ברחבת הקאנטרי בערד, ומשם יצאו בצעדה לכיוון המרכז המסחרי. "בהתחלה רצינו ללכת דרך רחוב חן, הרחוב הראשי, שבו נמצא בית הכנסת שלהם אבל המשטרה לא אישרה, אז קיבלנו אישור לצעוד ברחוב יהודה. נגיע לבמה המרכזית במרכז המסחרי ונעשה עצרת, ונגיד כל מה שיש לנו להגיד כלפי העירייה ועל האכיפה הבררנית של המשטרה: לא יכול להיות שאנחנו עושים אותן פעולות שהם עושים, והם יוצאים מזה נקי. אנחנו רוצים שהם ידעו שגם אנחנו יכולים לצאת לעשות בלאגן כמו גור".
כהן מציג תחושות קשות בקרב הציבור הכללי בעיר. "יש לנו הרגשה שמשתלטים לנו על המרחב הציבורי. אתה לא יכול לתלות תמונה של אישה, למשל, ולא משנה באיזה גיל, כי משחיתים את הפרצוף שלה. ויש תחושה שהעירייה מסרה לקהילת גור את כל התיקים המרכזיים - הנדסה, כספים, כל מה שמנהל את העיר נמצא בידיים שלהם. בזמן שמחלקים קנסות לעסקים בעיר, אתה לא רואה קנסות על הזבל מחוץ לעסקים שלהם, או על המלונות הלא חוקיים שלהם, או על חריגות הבנייה. איתם לא מתעסקים, אבל אם אני אבנה מחסן מאחורי הבית, העירייה תרדוף אותי. אנחנו בסך הכל רוצים שוויון".
לקראת קיום ההפגנה, הדפיסו מארגניה שלטים - בין היתר עם תמונותיו של האדמו"ר מגור, מנהיגה של הקהילה. "יש לנו תמונות של האדמו"ר שכתוב עליהן 'לא בערד' עם איקסים על העיניים שלו, 'אתם לא תחליטו כלום' עם איקסים על הפרצוף שלו, ויש עוד כמה שילוטים שאנשים עשו באופן פרטי", מסביר כהן. "אמרו לי שאולי לא כדאי לעשות תמונות נגד האדמו"ר, כי זה מנהיג רוחני והדתיים יקבלו את זה לא טוב. אז אמרתי שזה לא רב, זה רב בכפייה. מי שנולד לקהילה, אומרים לו 'זה הרב שלך, אתה לא תבחר רב אחר', בעוד שאצל המגזרים האחרים, הם עושים לעצמם רב. אצל גור זה מנהיג כת".
כהן מודה שהוא מקווה שהפרובוקציה תצליח. "האדמו"ר הוא הדרך היחידה להגיע איתם להסדר, כי כלום לא מזיז להם חוץ ממנו", הוא אומר, וחושף כי יש תוכניות למחאות פרובוקטיביות נוספות. "אנחנו נשמור על עצמנו, בוא נקווה שזה לא יגיע לאלימות קיצונית מצדם. יש משטרה, וזה נותן ביטחון למבוגרים בשכבת הפנסיה, אבל הצעירים יותר לא מפחדים מהם, תהיה בטוח".
כפי שמספר כהן, אולי על רקע השלטים, השגת האישור לקיום האירוע לא עברה בקלות. "ניסו להכשיל את ההפגנה הזו, ושהיא לא תצא לפועל", הוא מספר, "אבל יותר שמנו אולטימטום מאשר ביקשנו בקשה. כולנו עם בטן מלאה, ואם לא היינו מקבלים אישור, היינו צועדים בהפגנה לא חוקית. לשמחתי הם הבינו אותנו ואת הצורך - הגיע הזמן שלתושבים יהיה מקום לפרוק".
מנהיגי המחאה כל הזמן מדגישים שהיא לא נגד גור, אלא בעד שוויון. זה המצב גם בעיניך?
"בוודאי. ברמה האישית יש לי הרבה חברים מהקהילה, אני נפגש איתם לשיחות שלא קשורות לפוליטיקה, מדברים על החיים, אבל הרעיון הקהילתי שלהם זה רעיון של כת. אז אנחנו מלאים בתקווה שאנשים יבינו כמה זה חשוב ויצאו איתנו להפגין. כל עיר שכנה - ירוחם, דימונה, באר שבע, צריכה לתת עזרה ולהגיע ולהפגין נוכחות. ערד היא מיקרוקוסמוס של מה שקורה פה בישראל, ואם נמשיך להתנהג כאילו אנחנו עדיין באושוויץ ולהגיד 'אליי זה לא יגיע' - אנחנו יודעים איך הסיפור נגמר שם. בנפרד לא ננצח את הקהילה הזו, שבסופו של דבר תיקח את כל המדינה מהידיים שלנו, לא רק את ערד".