מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) את דו"ח המבקר לעניין הנגב. אנגלמן עסק בתופעות כמו סחיטה באיומים של קבלנים, בנייה לא חוקית, פגיעה בתשתיות, עלייה בפוליגמיה והזדהות גוברת של בדואים עם הפלסטינים. לדבריו, המצב משליך על אזורים נוספים בישראל.
לפי הדו"ח, כמיליון וחצי ישראלים מתגוררים בנגב, האזור הגדול במדינה, וכחמישית מהם - כ-325 אלף תושבים - הם בני החברה הבדואית. בשלושת העשורים האחרונים גדלה אוכלוסייה זו בקצב מהיר במיוחד, ומספרה זינק פי שישה. לפי הדו"ח, הבעיה רק החריפה מאז הזהיר אנגלמן מפני כשלים בהיבטי המשילות באזור לפני כחמש שנים.
מהממצאים עולה כי הפער בין סמכויות המדינה לבין היכולת לממש אותן בא לידי ביטוי בשורה של תופעות מתמשכות, הפוגעות בתחושת הביטחון האישי ובאמון התושבים, יהודים וערבים כאחד. כך, תופעת הפוליגמיה בנגב לא רק שלא צומצמה, אלא ממשיכה להתרחב. לפי נתוני המבקר, כיום חיות באזור יותר מ-16 אלף נשים בתאים משפחתיים פוליגמיים, לצד יותר מ-7,000 גברים הנשואים ליותר מאישה אחת, עלייה של כ-16% לעומת הביקורת הקודמת.
למרות ההיקף, האכיפה נותרה מצומצמת: בין 2022 ל-2024 נפתחו 113 תיקים בלבד, ומתוכם הוגשו שלושה כתבי אישום. לדברי המבקר, מדובר בתופעה בעלת השלכות כלכליות וחברתיות כבדות, כאשר נשים וילדים הם הנפגעים המרכזיים. ההערכה היא כי כ-40% מהילדים בסיכון בדרום משתייכים למשפחות פוליגמיות, ומידרדרים לארגוני פשיעה, להעסקה לא חוקית ולנשירה ממסגרות חינוכיות. במקביל, המדינה ממשיכה לשלם למשפחות הללו קצבאות ביטוח לאומי בהיקפים ניכרים, ובכך, בעקיפין, לעודד את התופעה, בעוד שיכולת ההרתעה והאכיפה נותרת מוגבלת.
אספקט נוסף שנדון בדו"ח הוא תופעת דמי החסות וסחיטת הקבלנים באזור. באתרי בנייה ברחבי הנגב, קבלנים מספרים כי לצד העלויות הרגילות של חומרי גלם וכוח אדם, ישנה "הוצאה נוספת" שצריכה להילקח בחשבון - פרוטקשן. על פי סקר משנת 2025 המוצג בדוח, 87% מהקבלנים והיזמים נאלצו לשלם סכומי עתק לארגוני פשיעה עבור "שמירה" שלדבריהם אינה מתקיימת בפועל, ובמקביל להתמודד עם סחיטה באיומים וגניבת ציוד ומלאי מאתרי הבנייה. 75% מהם חוששים להגיש תלונה במשטרה, ומחציתם מדווחים על התייקרות של עד מיליון שקל לפרויקט.
פעילות כלכלית בלתי חוקית נוספת שממשיכה להתקיים בשטח היא מהילת דלק בתחנות דלק פיראטיות. כבר בדו"ח הקודם התריע המבקר כי לרשות המסים אין הערכה על היקף העלמות המס בתחום, וגם כיום התמונה לא השתנתה מהותית. עם זאת, נרשמה עלייה מסוימת בפעילות האכיפה, שחשפה כי בין השנים 2020 ל-2024 היקף מס הבלו שנגרע הגיע לכ-25 מיליון שקל.
דו"ח המעקב מצביע גם על פגיעה מתמשכת בבריאות הציבור בנגב. למרות אחריות המשרד להגנת הסביבה לטפל בנושא, ממשיכות להתקיים תופעות נרחבות של השלכת פסולת ושריפות בלתי מוסדרות ביישובים הבדואיים, הגורמות לזיהום אוויר שמסכן את תושבי הנגב. הליקויים המרכזיים שעלו בדו"ח הקודם לא תוקנו: הפסולת אינה נאספת באופן סדיר, אתרי מיחזור כמעט שאינם קיימים, ותופעות של השלכת פגרים, שריפות פסולת וסתימת ערוצי נחל נמשכות כמעט ללא אכיפה.
בפרק השני לדו"ח, מציג אנגלמן תמונה רחבה של פגיעה בתשתיות אזרחיות וביטחוניות בנגב, תופעה שלא נבלמה ואף החריפה מאז הביקורת הקודמת. חברת מקורות מתמודדת עם ממוצע של כ-103 אירועי פגיעה בתשתיות מדי שנה, כאשר ב-45 מקרים בולטים שנבדקו הוערך הנזק בכ-3.1 מיליון שקלים. במקביל, בחברת החשמל זינק ממוצע אירועי הפגיעה השנתי בתשתיות ל-29, לעומת פחות מ-8 בדו"ח הקודם.
גם תשתיות אנרגיה נפגעות באופן שוטף. חברת תש"א דיווחה על 12 אירועים בין השנים 2019 ל-2024, בהם גניבות דלק וחבלות בתשתיות, בעוד חבלות וגניבות בתשתיות תקשורת הובילו להשבתות שפגעו במאות אלפי אזרחים. לצד זאת, הדו"ח מתאר פגיעה חמורה בתשתיות מים וביוב של תאגיד נווה מדבר, בין היתר כתוצאה מבנייה בלתי חוקית והערמת פסולת על קווי תשתית, תופעות שמובילות לקריסת מערכות ולנזקים סביבתיים ובריאותיים.
העבריינות בבסיסים צבאיים בדרום נמשכת גם היא. בשטחי האש של צה"ל, ובפרט באזור בסיס צאלים, בוצעו בשנים 2021 עד 2023 כ-1,730 פעולות להשמדת גידולי קנאביס, לצד פעילות בלתי חוקית הכוללת גניבות ציוד והשתלטות על קרקעות. בסביבת בסיס נבטים נרשמה עלייה באירועי ירי, ובדו"ח מצוין כי תושבים יכולים להגיע לקרבה המאפשרת תצפית על פעילותו. הדו"ח מציין כי בשנים האחרונות החלה גם תופעה חדשה של חדירת רחפנים לשטח הבסיס - התפתחות שלא תועדה בביקורת הקודמת ועלולה לשאת השלכות ביטחוניות רחבות.
במקביל, גורמי הביטחון מצביעים על התרחבות תופעת ה"פלסטיניזציה" - התגברותה של זיקה פלסטינית בקרב חלק מהאוכלוסייה הבדואית בנגב. לפי הערכת השב"כ, כ-22% מהאוכלוסייה הבדואית בנגב הם בעלי זיקה כזו כיום.
לגבי המשטרה, מצאה ביקורת המעקב כי בתחנות מרחב נגב קיימים פערים משמעותיים בין התקן לבין מספר השוטרים בפועל, ואף החמרה ביחס לדו"ח הקודם. כך, נכון לסוף שנת 2024 חסרים יותר מ-100 שוטרים בתחנות המשטרה במרחב הנגב.
אנגלמן מצא כי לא קיים כיום גורם ממשלתי אחד שמתכלל את הטיפול בסוגיית המשילות בנגב. כך למשל, ועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי לא התכנסה כלל מאז הקמתה בשנת 2023, וסוגיית המשילות לא נדונה באופן שיטתי ברמה הממשלתית.
בסיכום הדו"ח קובע המבקר כי התמונה העולה ממנו אינה מותירה מקום לספק: בעיית המשילות בנגב לא רק שלא טופלה באופן מספק, אלא הפכה למורכבת ודחופה יותר. "על ראש הממשלה להידרש לנושא אסטרטגי זה, שהוא בעל השלכות כבדות משקל על מדינת ישראל, למנות גורם ממשלתי מתכלל שיגבש מדיניות מערכתית לחיזוק המשילות בנגב, ולתת בידיו סמכויות וכלים אשר יוודאו שגופי השלטון מיישמים אותה".