מחקר חדש שנערך במכללה האקדמית ספיר חושף ממצאים מדאיגים לגבי הקשר ההולך ומתרופף של צעירי החברה הבדואית עם מדינת ישראל. על פי המחקר, רק כ-6% מהבדואים מזדהים כישראלים - הרבה אחרי הזדהותם כבדואים, מוסלמים וערבים.
על פי הממצאים, 27.9% מהצעירים מציינים את הזהות האתנית שלהם בתור הזהות המרכזית שלהם, ו-27.5% מצביעים על הזהות הדתית. 14.5% מזדהים בראש ובראשונה כפלסטינים, ורק 6.06% מהנשאלים אמרו כי הזהות הישראלית היא הזהות המובילה שלהם. בנוסף, כ-29% מהנשאלים דיווחו כי נתקלו בסטריאוטיפים כלפי זהותם.
"למה אתם מופתעים? מה עשתה המדינה לחזק את הזהות שלהם?", שואלת בתסכול פרופ' נוזהה אלהוזייל, ראשת המרכז הלאומי למידע ולחקר החברה הבדואית, שערכה את המחקר. "כל מה שהוצע זה לדחוף את כולנו לקרן זווית, שלא נרגיש חלק מהמדינה, גם בחקיקה וגם בהתנהלות. אז מה ההפתעה? זה צריך לזעזע את המדינה, זה צריך לזעזע את כולם".
אלהוזייל מספרת כיצד נערך המחקר, ומפרשת את ממצאיו. "שאלנו אותם על הזהות שלהם, ואפשרנו להם לדרג יותר מזהות אחת. אז הזהויות המובילות בקרב הצעירים הבדואים, מעל גיל 18, זה הזהות האתנית - הבדואית, הזהות הדתית - מזדהים כמוסלמים, והזהות הלאומית - כערבים, כחלק מהעולם הערבי. מה שקורה בנגב, הדחיקה וההתייחסות לחברה הבדואית בצורה מכפישה, זה יוצר איום, ובמצבי איום אנשים פשוט יותר מסתגרים לתוך קבוצות השייכות שלהם, הקבוצות האתניות שלהם. אותי, כעובדת סוציאלית וכמחנכת לעבודה סוציאלית, זה לא מפתיע".
החוקרת מדגישה כי המחקר "נעשה בקונטקסט מאוד רגיש" - פעילות כוחות הביטחון בנגב בשנה האחרונה באופן כללי, והפעילות בתראבין בפרט - וכי "מעניין יהיה לחזור לראות את אותה אוכלוסייה בעוד כשנה". עם זאת, היא אומרת, ההתרחקות מהזהות הישראלית היא תוצאה של תנועה רחבה יותר מפעילות משטרתית ספציפית: "רצינו לבדוק עד כמה יש השפעה של תחושת האיום על הזהות. הרבה התייחסו לעוני ולחוסר השוויון כאחד הגורמים שמאיימים להם על הזהות, אבל גם אחוז גבוה מהנשאלים התייחסו להתאמה בין הזהות הלאומית לאיום - כלומר, מי שהגדירו עצמם ערבים היו מאוימים על ידי החקיקה של הממשלה. ואותנו זה מדאיג, כי יש כאן מדיניות שאינה רגישה למורכבות".
אלהוזייל ממשיכה בביקורת על יחס הממשלה לחברה הבדואית, ומתייחסת לכנס שהתקיים אתמול (שלישי) במכללת ספיר, בו הציגה את הממצאים. "החברה הבדואית רוצה להשתלב, אבל הם סוגרים בפניה את כל הדלתות, מכפישים אותה בתקשורת, אז מה נשאר? שלוש הזהויות האחרות מתחזקות. בכל חברה יש עבריינים, אבל אותם להדגיש ולא לראות את הפוטנציאל העצום? אתמול מי שבא לכנס היו לפחות 50 אחוז צעירים - אותם צריך להבליט, לא את העבריינים".
בעבר, ההשתלבות האולטימטיבית של הבדואים בחברה הישראלית הייתה באמצעות השירות בצה"ל. זה כבר לא תקף?
"עשיתי מחקר בקרב חיילים בדואים משוחררים, כי יש ירידה באחוז המתגייסים. אלה שהתגייסו, החוויה שלהם היא אכזבה, כי הם חשבו שהם יתגייסו ו'השערים ייפתחו'. השערים לא נפתחו, אני זוכרת צעיר שאמר - 'כשהייתי חייל, נתנו לי נשק, אבל כשבאתי לעבוד כמאטבח, סירבו לתת לי'. הוא כבר לא גר עם המשפחה, אבל כשהוא רצה להתגייס למשטרה לא נתנו לו להתגייס בגלל הפרופיל המשפחתי".
אז את צופה שאחוזי הגיוס בקרב החברה הבדואית עוד יקטנו?
"אני לא אהיה מופתעת, כי מה יתן להם שירות צבאי? אם זה לא פותח את השערים, מה זה יתן להם? המדיניות של הממשלה הנוכחית יורה לעצמה ברגליים ומפספסת את הפוטנציאל העצום של החברה הבדואית ושל הצעירים שלה".