וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אושר מתווה הסדרה להתיישבות הבדואית בנגב: "צעד כוחני וציני שנועד להלבין נישול שיטתי"

עודכן לאחרונה: 15.4.2026 / 13:55

המתווה יחל כפיילוט בחמישה יישובים בדואים, ויעמיד לתובעי הבעלות על הקרקע עשרה חודשים להצטרף לתוכנית - שאחריהם יאבדו את זכויותיהם. ארגוני זכויות אדם זעמו, אך ברגבים חגגו: "שינוי פרדיגמה מתבקש"

הכפר הבדואי אום אל-חיראן. ינואר 2017. בני בן סימון
הריסות בתים באום אל-חיראן, ארכיון/בני בן סימון

מועצת מקרקעי ישראל, הגוף המפקח על פעולתה של רשות מקרקעי ישראל, אישרה היום (רביעי) את מתווה השר עמיחי שיקלי להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. זאת בהמשך להחלטת הממשלה בנושא לפני כשנה.

לפי ההחלטה, התוכנית תחל כפיילוט בחמישה יישובים - כסייפה, לקייה, סעווה, אבו תלול ומרעית - ותציב בפני התושבים את זכות הבחירה: הסדרה תמורת הכרה בבעלות, או הפקעה. המתווה כולל החלת מנגנון תמורות מדורג, שבמסגרתו נקבעים שיעורי פיצוי יורדים בהתאם להתקדמות ולמועדים, במטרה לייצר תמריץ להסדרה מוסדרת ומהירה של הקרקעות והבנייה באזור. כך, מי שייכנס להסדר בששת החודשים הראשונים יזכה לתנאים מלאים, בעוד שמי שיצטרף לאחר מכן יזכה לתמורה מופחתת ב-25% על כל חודש של עיכוב. החל מ-10 חודשים מהשקת התוכנית, חל אובדן מלא של הזכויות ונפתחת אפשרות להפקעת הקרקע.

אחוז הזכאות נקבע בתוכנית שאושרה לפי גודל התביעה, וככל שהתביעה גדולה יותר, כך האחוז הנכלל בחישוב קטן יותר. כך, למשל, מי שטוען לבעלות על 50 דונם יוכל להיות זכאי ל-50% מכך, כלומר ל-25 דונמים מוסדרים, בעוד שמי שטוען לבעלות על פי עשרה מכך - 500 דונם - יוכל להיות זכאי רק ל-20%, כלומר 100 דונמים מוסדרים - פי ארבעה אדמות מוסדרות בלבד.

מהמועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב נמסר: "מדובר בתוכנית נישול אלימה, המגלמת הרעת תנאים קיצונית לעומת הסדרי קרקעות בעבר. לא ייתכן שעל 10 דונם בעלות יינתן מגרש אחד, ועל 50 - חמישה. אישור התוכנית הוא ברכה לבטלה, משום שסיכויי היישום שלה אפסיים: לחוק הבדואי כוח רב יותר מלכל תוכנית כפייה, וללא שיתוף פעולה מצד האוכלוסייה דבר לא יקרה".

במועצה קראו למדינה "לעסוק בעיקר: צמצום הפער של פי 56 בהקצאת אדמות בצפון הנגב - 28 דונם לתושב יהודי בהתיישבות הכפרית, לעומת חצי דונם לתושב בכפרים הבדואיים. לזה יהיה שיתוף פעולה מלא וכולם, יהודים וערבים, ייהנו מתוספת תוצר של כ-30 מיליארד שקל בשנה בנגב, ומתועלות חברתיות מרחיקות לכת: צמצום העוני, שיפור רמת ההשכלה וירידה חדה בפשיעה".

מהאגודה לזכויות האזרח, עמותת במקום והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, שהגישו חוות דעת המתנגדת למתווה, נמסר: "אישור המתווה הוא צעד כוחני וציני שנועד להלבין נישול שיטתי של אזרחים בדואים מאדמותיהם, באמצעות מנגנון כפייה, במסווה של 'הסדרה'. במקום להכיר בזכויות היסטוריות ולפעול בשותפות עם הציבור הבדואי, המדינה בחרה לכפות על בעלי הקרקע אולטימטום דרקוני של ויתור או הפקעה. מדובר במהלך מפלה, בלתי חוקתי ונפיץ, שיחריף עוד יותר את משבר האמון העמוק בין המדינה לחברה הבדואית בנגב".

לעומת זאת, בתנועת רגבים בירכו על אישור התוכנית. "החלטת רמ"י מאמצת עקרונות מקצועיים שהצבענו על חשיבותם האסטרטגית מזה זמן רב, ומעידה על שינוי פרדיגמה מתבקש. ההחלטה מתייחסת לסוגיות קריטיות שיצרו כאוס וחוסר צדק במנגנון הפיצויים, כמו פוליגמיה והעברת זכאות הפיצויים מדור לדור, והחשוב ביותר, מעמידה מסגרת זמנים ברורה להליך ההסדרה, הכוללת תמריצים לשיתוף פעולה מהיר".

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully