אמבר בזל היא אחת הדמויות היותר מוכרות בבאר שבע. רקדנית וכוריאוגרפית שהייתה אמורה להתחתן ברביעי הקרוב בחתונה חגיגית. הכל כבר היה מוכן, אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד, והמלחמה מול איראן שינתה את התוכניות.
"החתונה הייתה אמורה להתקיים ביום רביעי הקרוב באולמי אליבא באופקים, אחרי חודשים של תכנון והתרגשות", סיפרה בזל לוואלה שבע. "ריצות, ארגונים, תכננו אירוע גדול עם משפחה וחברים כמו שכל כלה מדמיינת, במיוחד שזה רגעים ספורים לפני האירוע. אנחנו מתכננים את החתונה כבר כמה חודשים טובים, מהרגע שבן הציע לי. סגרנו אולם, ספקים, שמלות - הכל מוכן עד הפרט האחרון. בנינו ערב מדויק לנו. כמעט התחלנו צילומים לתוכנית טלוויזיה, שבחרתי לא לקחת בה חלק בדקה ה-90. זה היה אמור להיות אירוע שמח עם מאות מוזמנים בערב שושן פורים".
בזל מספרת כי כבר ביום שישי הרגישה שיהיה שינוי בתוכניות. "הבטן אמרה לי. וביום שבת הרגשנו הלם מוחלט. הייתה תחושת שיתוק, לא רק כמי שמתחתנת השבוע, אלא כבת וככלה שצריכה להיות חזקה גם בשביל אמא שלי ואמא של בן הזוג שלי, שלקחו את זה קשה. לרגע הכול נעצר, היה 'סטופ' בשמחה, בהתרגשות, אפילו ביכולת לעכל".
"כבר באותו יום, הדבר היחיד שבן אמר, זה שלא משנה מה, הוא מתחתן ביום רביעי", ממשיכה בזל לתאר. "הקשבתי ונזכרתי שהדבר שהכי רציתי, לפני שסגרנו את האירוע באולם, היה לעשות חתונה צנועה בבית כנסת. ביום למחרת קמתי עם תובנה אחת ברורה - אנחנו לא מבטלים את הברית שלנו. האירוע אולי יידחה, אבל החופה לא. תכננתי אירוע ל-500 איש, קיבלתי חופה עם הנשמות הכי יקרות לנו, והאמת - יש בזה בעיניי משהו עוצמתי ומרגש יותר".
כך, ביום רביעי יקיימו בני הזוג טקס חופה מצומצם בבית כנסת עם המשפחה הגרעינית בלבד. "בלי אולם, בלי תפאורה גדולה, בלי שמלה מפוארת, אבל עם הרבה אמונה ואהבה", מספרת הכלה לעתיד. "הבנתי שחתונה היא לא הפקה, היא החלטה. בתור אישה צעירה בדרום, ובעלת סטודיו לריקוד שמלמד דרך חיים מאות צעירים בתוך מציאות לא פשוטה - הבנתי שהחוזק שלנו נמדד דווקא ברגעים שאין לנו שליטה עליהם. אני לא מתבכיינת על מה שלא יתקיים. ברביעי אני מחבקת, מקבלת, ויודעת שהכל מאת ה'. אני בוחרת להתרגש ממה שיש ולהמשיך לתאריך חדש שאפרסם בקרוב".