משלחת של כעשרים אקדמאים מאוניברסיטת בן גוריון צפויה להגיע מחר (שני) לכפר הבדואי תראבין, שם תקיים "ביקור סולידריות" בעקבות פעילות כוחות הביטחון בכפר, במהלכה נהרג מוחמד חוסיין תראבין א-סאנע. הביקור מעורר ביקורת קשה מצד תושבי היישוב השכן גבעות בר, שאומרים: "האקדמיה אמורה להיות מצפן ערכי, לא מכונת הלבנה. זו הצגה ופופוליזם זול".
פרופ' דורון כהן הוא שהפיץ את הפנייה לחברי הסגל באוניברסיטה. "שוויון בפני החוק הוא זכות אזרחית בסיסית של כל מי שחי בארץ הזאת", כתב במייל ששלח. "הבטחת זכויות אדם בנגב זה אינטרס של כולנו. בלי קשר להשקפות פוליטיות, עלינו לשמור על יחסי שכנות טובים".
בשיחה עם וואלה שבע התייחס פרופ' כהן למותו של תראבין א-סאנע. "נניח שבשכונה שלי יש פעולות פשע אלימות, האם זה סביר שיביאו מעין צבא ויפרצו אליי לבית עם נשק? אם אני חשוד, זו הדרך לעצור אותי? אם מפחדים שאני חמוש אי אפשר לקרוא לי במגפון שאצא החוצה?".
לדבריו, ההודעה לחברי הסגל "לא כללה במכוון האשמה ברצח, כיוון שזה לא באמת העניין. מטרת הביקור גילוי סולידריות בגלל שמתייחסים לאזרחים כאל אויבים, מאוד פשוט. עברו כאן קו אדום. בוצעה פעולה צבאית נגד אזרחים - כאילו מדובר בפח"ע - במקום לתת טיפול משטרתי ראוי נגד פשיעה. כשיש יריות בתל שבע, לא ידוע לי שהמשטרה מופיעה".
בגבעות בר, מספרת בילי כהן, מנהלת היישוב, שמעו על הביקור המתוכנן דרך אחת התושבות שעובדת באוניברסיטה וקיבלה גם היא את המייל השנוי במחלוקת של פרופ' כהן. "אנחנו חיים במציאות של פחד יומיומי, אנחנו גרים עם גדר התרעתית וחפיר מסביב ליישוב כמו מוצב צבאי. אזרחים בעומר ננעלים בבתים, הורים חוששים לשלוח ילדים לביה"ס. זו לא 'תחושת' ביטחון - זו מציאות", היא אומרת בשיחה עם וואלה שבע. "ובתוך המציאות הזו, אקדמאים בוחרים לקחת חלק במפגן מנותק, עטוף במסווה של סולידריות. זו לא חוסר רגישות - זה עיוורון מוסרי. האקדמיה אמורה להיות מצפן ערכי, לא מכונת הלבנה. הם לא מקדמים שלום ולא דו קיום, הם מוחקים את הכאב שלי".
לדבריה, "השתיקה וההתחסדות של מי שאמור לדעת טוב מכולנו שהבדואים לא מופלים - ההיפך, היום אנחנו המופלים - זו הבושה האמיתית. דו קיום לא נבנה מהתעלמות ומפחד, אלא מהתמודדות אמיצה עם האמת, וכל דבר אחר זה הצגה ופופוליזם זול".
מנהלת היישוב מסבירה כי תחושת השכנות הטובה מול אנשי תראבין התערערה. "יש הסכמה ויש כבוד, אבל תושבי תראבין חצו איזשהו קו ביום שנכנסו ושרפו פה מכוניות. ואני יודעת שאנשי תראבין רוצים לדבר איתנו, והם חצו גבול ולא יחצו אותו יותר, ושיש שם אנשים טבים, ואנחנו שכנים טובים ונחיה יחד הרבה זמן. נכון שגבעות בר הפכה להיום לסמל של המאבק, אבל תושבי כרמית, מיתר, עומר, באר שבע - היום גבעות בר הוא המקום הבטוח ביותר בנגב, זה שאנחנו בוחרים להוביל את המאבק לא אומר שלא. אבל אנחנו לא פוחדים, ועומדים בשם כל תושבי הנגב וכל תושבי מדינת ישראל, ואומרים: אנחנו מכבדים את החוק, ואנחנו מבקשים שגם השכנים שלנו יכבדו את החוק. בכל עניין: בירי, בנסיעה בכביש, תכבדו את החוק. זה לא מלחמה נגד בדואים, זו מלחמה נגד פשיעה".
פרופ' דורון כהן התייחס לטענות של התושבים ואמר כי "זה וואטסאבאוט. זה ברור כשמש שהפגנת סולידריות נדרשת כאשר הקורבן לא מוכר על ידי החברה כקורבן, שלא לדבר על מקרים שבהם החברה אחראית להיותו קורבן".