החלטת הממשלה לפיתוח באר שבע בהיקף של 1.1 מיליארד שקל שאושרה לאחרונה מהווה נקודת מפנה משמעותית לא רק לבירת הנגב, אלא לכלל האזור. זהו צעד אמיץ וחשוב שפותח פתח לעתיד כלכלי משגשג בדרום המדינה, כפי שראוי לנגב. כקרן פילנתרופית הפועלת שנים רבות בנגב, אנו שמחים על החלטה זו וקוראים לממשלה, ליזמים ולגופים פילנתרופיים נוספים להמשיך ולהרחיב את ההשקעות, ולהבטיח שכלל הנגב יהיה שותף לצמיחה זו, שכן ללא שותפים גדולים נוספים לפיתוח האזור, עתיד הפיתוח הכלכלי-חברתי אזורי של הנגב, לא יובטח.
באר שבע, עם 215,000 תושביה, מהווה הלב הפועם לכלל אוכלוסיית הנגב ומספקת שירותים חיוניים למאות אלפי תושבים נוספים המתגוררים באזור. ההשקעה בעיר אינה מותרות, היא הכרח לאומי וכלכלי. החלטת הממשלה מזהה נכונה את עוגני הצמיחה המרכזיים: חדשנות וטכנולוגיה, פיתוח כלכלי ותעסוקה, תשתיות ותחבורה, איכות חיים וביטחון, הון אנושי וחינוך.
אך יש כאן גם הזדמנות רחבה הרבה יותר. בנגב מתרחשים דברים מרתקים בשנים האחרונות. חקלאות מתקדמת שמובילה את העולם, תעשיות דזרטק (Desertech) פורצות דרך, תיירות יין וקולינריה שמושכת אלפים, טכנולוגיות חקר חלל ופיתוח תחום הרחפנים ברמה הלאומית והבינלאומית. יש כאן שילוב ייחודי של אקדמיה, שטח וטכנולוגיה שמביא לפוטנציאל עצום עבור האזור.
כאשר מסתכלים על הצמיחה הדמוגרפית המרשימה בעשור האחרון, נתיבות צמחה ב-60%, אופקים ב-45%, והנגב המערבי רשם קצב גידול שכמעט כפול מהממוצע הארצי - מבינים שיש כאן תנופה אמיתית. אנשים רוצים לחיות בנגב, לגדל כאן ילדים, לבנות עסקים. זו הזדמנות שאסור לפספס.
כשבוע לפני שהתקבלה החלטה זו, פרסמנו יחד עם השותפים שלנו את ה"הדו"ח לזקן" השלישי, המציג תמונת מצב מקיפה של ההשקעות הממשלתיות בנגב. הדו"ח הצביע על צורך דחוף בהרחבת ההשקעות מעבר לבאר שבע, לנגב המזרחי, לחברה הבדואית, ולישובים הסמוכים למטרופולין. ללא החלטות המשך, הדו"ח מזהיר מירידה צפויה של כמעט 90% בהיקף ההשקעות הממשלתיות בנגב בין השנים 2027 ל-2029 - מ-2.34 מיליארד שקל ל-282 מיליון בלבד. זו נסיגה שעלולה לסכן את הפוטנציאל העצום שהנגב מציע.
הדו"ח מזהה מספר חסמים מרכזיים שדורשים תשומת לב מיידית. ראשית, תקציבי התעסוקה והכלכלה ירדו מ-387 מיליון שקל ב-2022 ל-100 מיליון בלבד השנה - זאת בעוד 52% מתושבי הנגב שוקלים לעזוב, וחצי מהם מציינים שפתרונות תעסוקה איכותית ישאירו אותם בנגב. שנית, תקציבי הביטחון האזרחי צנחו ב-82%, בעוד 44% מהתושבים מודאגים מביטחונם האישי. שלישית, ההשקעה בחברה הבדואית מהווה רק 8.6% מכלל ההתחייבויות, והנגב המזרחי מקבל פחות מחצי אחוז. כדי לתפור את הפערים הללו, אנו ממליצים על תכנית חומש לתשתיות בהיקף של 2 מיליארד שקל, 250 מיליון שקל בשנה לביטחון אזרחי, 250 מיליון שקל בשנה לפיתוח כלכלי ותעסוקה, ו-400 מיליון שקל בשנה לחינוך, רווחה וחוסן קהילתי - כי חברה שלמה לא נבנית רק על תשתיות פיזיות.
תוכניות אלה יוכלו להיות מיושמות רק באמצעות שיתוף פעולה כלל מגזרי. ממשלה, קרנות, יזמים ומשקיעים, זה הזמן להצטרף לתנופת הפיתוח של הנגב. ההחלטה על באר שבע היא ההתחלה. הנגב רוצה וצריך עוד. יש פה קרקעות במחירים נוחים למשפחות צעירות, יש קרבה לשווקים גלובליים, כוח אדם איכותי והון אנושי משובח. תוכנית חומש לחברה הבדואית לצד השקעות בנגב המזרחי, בתשתיות חיוניות של מים, אנרגיה, תחבורה וחיזוק הביטחון האישי - כל אלה נדרשים כדי לחזק את הנגב באמת. באר שבע לבדה לא תוכל לשאת את משקל כל תושבי הנגב, ומי שיבוא להשקיע כאן עכשיו, יהיה חלק מסיפור הצמיחה הגדול הבא של ישראל.
הכותבת היא מנכ"לית קרן מיראז' ישראל