לפני כשבועיים, הושק באולם הworkies בבאר שבע הספר 'המלחמה שאחרי מלחמת סיני המאבק על הנסיגה' , בהוצאת רסלינג. להשקה, בהשתתפות הסופרת, ד"ר יפה לוינסון הגיעו לא מעט מכובדים ביניהם פרופ' שיף מאוניברסיטת בן- גוריון בנגב, תא"ל אביגדור קהלני ודויד אוחנה, גם הוא בעברו באוניברסיטת בן- גוריון. בנוסף, הגיע גם העורך הראשי של הוצאת רסלינג עידן צבעוני.
ד"ר לוינסון מספרת על הספר, בהוצאת רסלינג: "הספר עוסק בשלושה היבטים עיקריים. ההיבט הראשון: מאבק מדיני של ההנהגה בראשות בן-גוריון, בעקבות כיבוש רצועת עזה מיצרי טיראן וחצי האי סיני עקב פעולות פדאיון שנעשו נגד יישובי הדרום, וסגירת תעלת סואץ על ידי נאצר. המאבק היה גם פנים פוליטי בקרב הקואליציה שתיים ממפלגות הקואליציה התנגדו לנסיגה(אחדות העבודה פועלי ציון, ומפ"ם) וגם אל מול הזירה הבין-לאומית קרי, ארצות הברית ברית המועצות, האו"ם , מצרים ומדינות ערב, שדרשו מישראל נסיגה ללא תנאים.
ההיבט השני : מאבקי כוח וחילוקי דעות על רקע הנסיגה, בין הדרג המדיני לדרג הצבאי בתקופה בה דן הספר, הווה אומר, דיין הרמטכ"ל שהתנגד לנסיגה אל מול בן-גוריון שלאחר ארבעה חודשים של מאבק נגד הנסיגה, נאלץ, לסגת על מנת לא להתעמת באופן ישיר עם הממשל האמריקני בראשות אייזנהאואר-דאלס דאז שלא אהד את ישראל.
ההיבט השלישי: מבטא את ההתמודדות של ההנהגה בין הרצון לשמור על אינטרסים של מדינת ישראל בתחום הכלכלי, הביטחוני והמדיני לבין האינטרסים של ארצות הברית במזרח התיכון שהיו מנוגדים לאילו של מדינת ישראל, עקב 'המלחמה הקרה 'שהתחוללה בין שתי המעצמות ארצות הברית וברית המועצות".
ד"ר לוינסון מדגישה כי הספר נוגע בכמה סוגיות יסוד שמדינת ישראל עברה ועוברת במלחמה האחרונה: "בכל התקופה בה דן הספר מדינת ישראל התמודדה עם בעיית ההסברה שעברה כחוט השני במסגרתה ניסתה להסביר לזירה הבין-לאומית את יעדיה האסטרטגיים שבגינם יצאה למלחמת סיני ולהסביר לזירה הפנים פוליטית מדוע נדרשה לסגת מכל השטחים שכבשה. כמו גם היום שהכל מתלוננים שאין הסברה מספקת , הספר יכול ללמד כיצד עשו זאת אז, ללא כל המשאבים הדגיטליים והפלטפורמות הקיימות היום.
התמודדות המנהיג עם שתי זירות הפנים פוליטית והזירה הבינלאומית: הספר מבטא בצורה נרחבת את אופן פעולתו והתמודדותו של בן-גוריון כמנהיג וכמדינאי בעת המשבר המדיני, וגם כאן ניתן ללמוד המון מהתנהלותו של בן-גוריון בעת משבר חריף פנימי וחיצוני. למשל מפ"ם שהתנגדה לכיבוש רצועת עזה התנגדה גם לנסיגה בתוקף, עובדה זו העמידה במצב מאתגר את ההנהגה בראשות בן-גוריון, מול הזירה הבינלאומית שדרשה מישראל נסיגה לאלתר. אם כיום מתנהל ויכוח בציבוריות הישראלית אם לכבוש את רצועת עזה, בתקופה בה דן הספר הוויכוח נסב על הנסיגה מרצועת עזה. במהלך השנתיים האחרונות הציבור נחשף גם לוויכוח בין הדרג המדיני לצבאי בכל מיני סוגיות כך גם בתקופה בה דן הספר, מאבק וחילוקי דעות התחוללו בין בן-גוריון ראש הממשלה ושר הביטחון לבין הרמטכ"ל משה דיין. גם בסוגייה זו ניתן ללמוד כיצד הדרג המדיני והצבאי התמודדו והגיעו להסכמות למרות חילוקי דעות חריפים".
"בתקופה בה דן הספר היו יחסים מורכבים בין מדינת ישראל לממשל האמריקני על רקע דרישת הממשל מישראל לסגת ללא תנאי. מדינת ישראל נאלצה למצוא את האיזון בין האינטרסים של ישראל לבין האינטרסים האמריקנים , גם כיום אנו עדים לכך, למרות שיחסי ישראל ארצות הברית ומדינת ישראל טובים, עדיין מדינת ישראל נאלצת ליישב בין האינטרסים הביטחוניים החשובים לה לבין הממשלים המתחלפים, בארצות הברית, כאשר לא פעם האינטרסים של שתי המדינות מתנגשים".