צלפים על גגות ופשיטה על חתונות - מפקד מחוז דרום במשטרה בראיון עולה להתקפה: "פחות דיבורים"

בשבועות האחרונים נראה שניצב חיים בובליל, מפקד מחוז דרום במשטרה, החליט לעלות להתקפה. עם אמירות ותוכניות שונות, הוא החליט להילחם בפשיעה בנגב בכלל ובמגזר הבדואי בפרט. "אחרי ניתוח של הרבה מאוד אירועי ירי, הגעתי לתובנות ולמסקנות שאני לא יכול להיות רק על ציר התגובה", אומר בובליל בשיחה עם וואלה שבע. "מה שיביא את ההרתעה בצד השני, זה שמי שיורה - השוטר כבר יהיה לידו, והוא לא ידע שהשוטר לידו".

ככל הנראה, ניצב בובליל מדבר על תוכניות המשטרה להציב צלפים על גגות הבתים ביישובים מועדים לפורענות. "הסיפור הוא מיקום כוחות באופן כזה שהכוחות מזהים את הירי בזמן אמת", הוא מספר. "זה מאוד מורכב. אני מטבע הדברים לא יכול לפרט על סוג הפעילות, כי בסופו של דבר אנחנו רוצים שגם יישאר אצלנו סוג של הפתעה, אבל האזורים של הירי הם פחות או יותר אותם אזורים".

"כשאני באתי, אמרתי שאני לא מתעסק במה שהיה. אני מתעסק באיך אנחנו מייצרים פה יותר ביטחון", ממשיך מפקד המחוז. "מי שמכיר אותי יודע להגיד שבמהות שלי, בתפקידי הפיקוד שלי, אני תמיד הולך לצד הלוחמני של החתירה למגע. יש לנו גם את הכלים המשפטיים כדי להגן על השוטרים במידה ויצטרכו. צריכים להגיד את זה: אנחנו פועלים על פי הוראות פתיחה באש של אמצעי וכוונה. זה דבר מאוד פשוט במשטרה, לא צריך להיבהל ולא צריך להילחץ. כשיש אמצעי, אקדח או נשק ויש כוונה, אז יש הוראות פתיחה באש. הרי לא יעלה על הדעת שצוות של חברת חשמל בא לתקן להם את החשמל, והם יורים עליו. זה בלתי נתפס".

ניצב בובליל מתייחס לפרסומים על אמירותיו שירי ייענה בירי. "ראיתי כבר אמירות שכאילו מחר בבוקר השוטרים במחוז הדרומי יירו על אזרחים. אנחנו לא יורים על אזרחים, אנחנו יורים על עבריינים חמושים, עם נשקים, שיורים על אזרחים אחרים. במקרים כאלה - כן, ירי צריך להיענות בירי. אני לא רוצה להיות תמיד בצד המגיב, אני רוצה להיות בצד היוזם. מה קרה עד עכשיו? אתה מתקשר ואומר שאתה שומע ירי, השוטרים מגיבים. אני רוצה שאתה תתקשר ותגיד שאתה שומע ירי, והמוקדנית תענה לך שכבר יש שם שוטר. בשנייה שהתקשרת היא תגיד לך, 'אדוני, יש שם כוח, זה מטופל'".

אם בעבר במשטרה ניסו להגיע להידברות עם "זקני השבט" בכפרים, לניצב בובליל יש תוכניות אחרות. "אני חושב שהיום צריכים פחות לדבר. אני חושב שנתנו להידברות, לסולחות, לזקני הכפרים מספיק הזדמנויות. אולי היה נוח לכולנו להגיד שזה ייפתר באמצעות סולחה כזו או אחרת. הדור הצעיר במגזר פחות קשוב, היום אתה מבין שאסור לנו ללכת לכיוון הזה של סולחות - כי זה לא מחזיק מים. אני תמיד אומר, אני אשמח לשבת, להביא את השבטים, לשבת עם הצדדים ולנסות לארגן סולחות, יש לי אנשים שמתעסקים בזה. אבל זה לא צריך להיות רק זה. אני חושב שאנחנו צריכים לשנות את האיזון. פחות דיבורים ויותר מעשים".

ניצב בובליל מדגיש כי אחת הדוגמאות הטובות לפעילות שנעשית בנגב היא שיירות החתונה, תופעה שהצטמצמה דרמטית בשנה האחרונות. "קודם כל, אין יותר שיירות חתונות לא מבוקרות. זה גם בסוף אינטרס שלהם: אתה רוצה להתחתן, השקעת מאות אלפי שקלים בחתונה, רוצים להתחתן בלי שהמשטרה תגיע אליך, ותעצור אותך, ותיקח לך את האוטו של החתונה, וסביר להניח שאתה והכלה ואבא של הכלה ואבא של החתן ישבו אצלי כל זמן החתונה. זה שאני הולך למתחם והורס אוהל של חתונה כי ירו בו, בהשקעה של מאות אלפי שקלים, בעקבות אירוע ירי, זה משהו שלא היה בעבר. כל יחידת יואב נכנסה לתמונה. יורים בחתונה?, לא תהיה חתונה".

"זה לא שעכשיו אנחנו עושים את זה מתוך מקום של ענישה חלילה", הוא מדגיש. "אבל אם אתה עושה שיירה, ואתה עולה על השוליים, ואתה יורה בשיירה לחתונה, ואתה עושה עבירות תנועה - אז היום מגיע כוח משמעותי לשיירות. אנחנו יודעים מי מתחתן ומתי. הגענו למצב שיש מנגנון מסודר של דיווח. הם היום שמים שלטים בחתונות שמבקשים לא לירות, הם עושים את ההכנה של החתונות. אנחנו במקום הרבה יותר טוב, כי הם מבינים שאיך שהשיירה יוצאת מהכפר או מהאירוע לאוהל של החתונה, עוצרים אותם. בודקים רישיונות, נשקים, אמל"ח, השיירה מלווה בניידת. בוודאי שלא יורים, נותנים אזהרות מקדימות ואומרים להם בכל אזהרה מקדימה: 'יהיה ירי - אין חתונה'. כשאתה כחתן משקיע 200 אלף שקל בלהקים אוהל, ולהביא אוכל בהסעדה, ואתה יודע שמישהו ירה מאקדח בחתונה שלך ואז יבואו השוטרים ולא תהיה חתונה ולא יהיה אוהל, אז אתה חושב פעמיים, אתה רץ אליי כדי שאני לא אהרוס לך את החתונה".