"שדה קרב" - כך הגדירו תושבי מושב נבטים שבנגב את תחושותיהם אחרי שבת מלאה בקולות של צרורות ירי, ופחד של ממש. התושבים במושב מדגישים כי לא מדובר בתופעה חד פעמית, וכי בסוף השבוע האחרון זו הייתה עליית מדרגה - שהירי בוצע באור יום ואל מול היישוב - ודורשים פתרונות.
"אנחנו כאילו התרגלנו לזה שמהיישובים מסביב יורים, והפעם אנשים ממש חששו כי כבר ראו את מקור הירי וזה היה נשמע ממש בתוך המושב", סיפר אחד התושבים לוואלה שבע. "לא ניתן לנרמל את התופעה. אנחנו לא נסכים לזה, צריכים להתייחס לזה במלוא הרצינות".
תושבת אחרת, שהגיעה למושב מאחד מיישובי עוטף עזה, סיפרה: "כששמעתי את הירי, זה מיד גרם לי להיזכר בתחושות המוכרות מהבית בעוטף. הרעש הזה - קצבי, אוטומטי - חותך את האוויר. גם אם אתה יודע שזה לא מכוון אליך ממש, זה מתפשט בגוף כמו זרם חשמלי. זה נשמע קרוב, יותר מדי קרוב, כאילו עוד רגע חודר פנימה. מהר מאוד מתגנבת תחושת חוסר אונים. אתה שואל את עצמך - מי שומר עלינו? מי מונע מהמצב הזה להפוך לטרגדיה? זה לא משהו חדש, התופעות האלה חוזרות שוב ושוב. ובכל פעם מחדש אתה קולט שהשגרה שלך, מה שנראה רגיל לאחרים, מלווה בפחד מתמשך".
לשאלה אם תופעת הירי גורמת לה לחשוש ולחשוב לעזוב, היא עונה בכנות - "לפעמים כן. יש רגעים שאתה אומר 'די, למה לגדל ילדים תחת תחושת איום מתמדת'. אבל באותה נשימה, זה הבית שבחרתי לילדיי, וכמה קשה לוותר על זה, בעיקר בשבילם. כשמדברים עם המשטרה - התשובה בדרך כלל טכנית: 'אנחנו בודקים, חוקרים, נגיע לשורש העניין'. בפועל, התחושה היא שזה הרבה מעבר אליהם, ושהמדינה כולה צריכה להחליט אם היא באמת רוצה להחזיר לנו ביטחון".