שורה של ארגוני זכויות אדם עתרו הבוקר (חמישי) לבג"ץ בדרישה לבטל את תוכנית שאושרה בוועדת השרים לענייני החברה הבדואית, להסדרת התיישבות הבדואים בנגב. בין הארגונים נמנים בין היתר האגודה לזכויות האזרח, המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים, ועדת ההיגוי העליונה לערבי הנגב, עמותת במקום - תכנון וזכויות אדם, איתך معك - משפטניות למען צדק חברתי, ועוד.
לטענת הארגונים, התוכנית - שאושרה בסוף מאי וזכתה מיד להתנגדות בקרב ראשי רשויות בדואים - "הוסתרה מהציבור במשך חודשים רבים, ופורסמה רק כשבוע לאחר אישורה". לדבריהם, היא "כוללת צעדים חד צדדיים דרסטיים - בהם מנגנון 'הסדרה מרצון' הכופה הסדרת תביעות בעלות בקרקעות תוך פרקי זמן קצרים, הפחתה הדרגתית בתמורות למי שלא ימהר להסכים, עד כדי אפשרות להפקעת הקרקע, ביטול תוכניות החלות במקום, ואף שינוי גבולות מוניציפליים (קווים כחולים) של יישובים בדואים כאמצעי לחץ וענישה קולקטיבית על סירובם האפשרי של אנשים פרטיים לשתף פעולה".
בעתירה נכתב כי "צעדים אלה פוגעים בזכויות הקניין ובזיקה ההיסטורית והמסורתית של הקהילה לקרקע, בזכות הגישה לערכאות, בזכות לשוויון, בזכות לתרבות של הקהילה הבדואית, ועלולים להוביל להפקעת הקרקעות לטובת המדינה והעברתן לגורמים חיצוניים - באופן שיקשה על עתיד הפיתוח והצמיחה של היישובים הבדואים, הסובלים כבר כיום ממחסור חמור במשאבים ותשתיות".
לדברי עו"ד עביר ג'ובראן, מנהלת המחלקה לזכויות החברה הערבית באגודה לזכויות האזרח, "מדובר בהחלטה בעלת השלכות גורליות על הסדרת הבעלות בקרקע של מאות אלפי התושבים הבדואים בנגב, בלי שהם ידעו על כך דבר, ומבלי שניתנה להם אפשרות להביע את עמדה, להציג מידע רלוונטי או להעלות הסתייגויות. גם לאחר קבלת ההחלטה נשללת מהציבור אפשרות הביקורת בדיעבד, שכן הוועדה אינה מפרסמת את שיקוליה ואת חוות הדעת שהוצגו בפניה".
עטיה אלאעסם, ראש המועצה לכפרים הלא מוכרים, אמר כי "כמו במתווים מהעבר, שכולם כשלו, מתווה שיקלי נועד להעביר את ההכרעה בסוגיית תביעות הבעלות מהנתיב המשפטי לאפיק המינהלי. הכישלונות של כל מתווי העבר מחייבים שינוי גישה יסודי: במקום לנסות לדחוס את הבדואים לשטחים עירוניים מצומצמים ככל האפשר, יש לאפשר להם התיישבות חקלאית כנהוג בחברה היהודית".