בין מאות הישראלים שנחתו אתמול (רביעי) בטיסות חילוץ מחו"ל היה גם שף חיים דמרי, תושב נתיבות. דמרי, שנסע לקרפטוס שביוון על מנת לבשל עבור קבוצה של הבנק הבינלאומי, מספר על ההכנות לטיסה, על המתח שלא נפסק עד לרגע הנחיתה בארץ, ועל ההפתעה שתכנן לעשות לבני המשפחה בארץ - שהצליחה רק חלקית באשמת הרשתות החברתיות.
"צוות ההנהלה של הבנק הפעיל כל לחץ אפשרי כדי לאשר את הטיסה הזאת", מספר דמרי בשיחה 24 שעות לאחר שחזר ארצה - חמישה ימים לאחר המועד המקורי. "קיבלנו דיווח ראשוני ביום שלישי בסביבות 14:00 שיש מצב שתהיה טיסה, אבל שצריך לשמור על זה בדיסקרטיות. בשעה 17:00, אחרי שסגרו את כל הפינות, קיבלו החלטה שכן תצא טיסה. אבל במקביל אומרים לך שיש מצב שתעלה על המטוס ובסוף לא תצאו, ושצריך לקחת את זה בחשבון".
לדברי השף, אחד מחברי המשלחת היה קצין בכיר בדימוס במשטרה, מה שסייע בהכנות לקראת ההגעה לשדה התעופה. "הוא היה בקשר עם המשטרה המקומית כדי שיהיה ליווי משטרתי בחו"ל, כדי שנהיה שמורים ובטוחים", הוא מוסיף, "כי בסוף זאת קבוצה גדולה של ישראלים שמרוכזים באותו מקום".
"עלינו למטוס, ופתאום אומרים לנו שיש עיכוב - אין אישור המראה. היינו שם איזה 40 דקות, וגם כשהתקרבנו לארץ אנחנו מקבלים הודעה שאין אישור נחיתה. והמטוס התחיל להסתובב באוויר, ואנחנו במתח, על קוצים, שלא יגידו לנו שצריך לחזור עכשיו. בסוף נחתנו, ותוך פחות מחצי שעה מהרגע שנחתנו כבר היינו בחוץ, אחרי המזוודות ואחרי הכל".
באיזה שלב אתה מעדכן את המשפחה שאתה בדרך הביתה?
"תכננתי להפתיע את המשפחה, ואמרתי להם שאני חוזר ביום חמישי, וגם זה רק אולי. 20 דקות אחרי שיצאתי מנתב"ג אשתי מנסה להתקשר אליי, ואני כותב לה שאני במקום בלי קליטה. אבל מסתבר שהיא כבר ראתה בסטורי של מישהו שהיה איתי", הוא צוחק, "אז הפתעתי את הילדים לפחות. נכנסתי הביתה, כל אחד היה בעניינים שלו - אחד בזום, אחד בטלויזיה, משחקים וכו'. אבל ברוך השם שהצלחנו, והנה אנחנו בבית".
דמרי וחברי הקבוצה חולצו מהאי שבו שהו, קרפטוס, לא אחד מהיעדים המרכזיים מהם חולצו ישראלים. "זה לא מובן מאליו בכלל. המזל היה שהיינו קבוצה, ותיארתי לעצמי שבגלל שזאת קבוצה גדולה לא ישאירו אותם ככה לבד". לקבוצה, הוא מספר, צורפו עוד כמה ישראלים שהיו באי, וכן כמה ישראלים בודדים שהתבקשו להגיע לאי לקראת הטיסה.
ואיך הייתה ההרגשה להיות על אדמת ישראל?
"נוגעים בקרקע, ופתאום יש לך תחושת ביטחון אחרת - למרות כל האזעקות. אתה חוזר לעניינים צ'יק צ'ק, מתחיל לתפעל הכל - עובדים, עסק. היום בבוקר כבר הלכתי מוקדם לקונדיטוריה כדי לתת שירות ולבדוק שהכל תקין. וזהו, חוזרים לשגרה, אי אפשר להסביר את זה איזו הרגשה של נינוחות יש לי".