שף חיים דמרי מנתיבות, בעליה של קונדיטוריית "ניחוחות חיים", מצא את עצמו על חוף הים, מבשל חמין לעשרות בני אדם על שתי כירות. גם היום (ראשון) נמשכת הסיטואציה ההזויה שנוצרה בעקבות היציאה למבצע "עם כלביא", שתפסה את דמרי כשף של קבוצה ישראלית בקרפטוס שביוון.
"חבר שלי, שגם עושה סיורים קולינריים, מתקשר ואומר לי שהוא חייב טבח לשבוע, מיום שני עד יום שישי, שיבשל לכ-15 חבר'ה דתיים מתוך קבוצה של 60 איש מההנהלה של הבנק הבינלאומי", הוא מספר על הנסיבות שהובילו אותו לכלוב המוזהב. "אמרתי שזו אחלה הזדמנות לגוד טיים, ללכת וליהנות, סך הכל 15 חבר'ה דתיים, בוקר צהריים וערב, בכיף. באתי לפה, בישלנו והכל, ובחמישי בלילה דיברנו על מה קורה אם תוקפים באיראן, איך עושים שבת וכו' - וקמנו ב-3 בלילה לכל הבלאגן".
מאותו רגע, הבין דמרי שעליו להתארגן לשהות שאינה מוגבלת בזמן - וראשית, לסעודות שבת. "התארגנו לשבת מעכשיו לעכשיו. את כל השימורים הבאנו מהארץ, ולמרבה המזל הבאנו כמויות, שיהיו לעוד כמה מחזורים, אז אנחנו משתמשים בהם היום. דגים לקחנו מהמלון, ירקות - יש פה סופר, עשיתי להם פיתות במחבת, חמין, חריימה, אורז, עשרה סוגי סלטים, כל זה על שתי כירות אינדוקציה וסיר בתוך סיר".
"היה חשוב לי העניין של ערב שבת, שכולם ישבו ביחד", הוא מספר. "נוצר מצב שכולם רוצים להשתתף בסעודת שבת, לא רק הדתיים, וכשעשיתי קידוש אנשים התחילו לבכות. מעבר לזה, יש פה עוד ישראלים במלונות ליד שגם להם שלחנו אוכל, עוד בערך 15 חבר'ה. אנשים התרגשו, כי אין אוכל - הם לא תכננו להיות פה עכשיו".
למרות הנוף השלו וקולות הגלים הנעימים, מספר דמרי, התחושות שלו ושל יתר חברי הקבוצה אינן קלות. "כל אחד והבעיות שלו בבית, אז יש פה דיכאון ודכדוך. וגם אני, אני נמצא באחד החופים המדהימים בעולם, אבל מתוסכל. אבל אמרתי להם, 'בואו נשחרר, זה לא תלוי בנו'. אם יהיו טיסות - נדע. אשתי בארץ קצת בחרדות, דאגתי שאחים שלי יבואו אלינו לשבת, ושהאחיינים יבואו להיות עם הילדים. הילדים קצת עצובים, אבל הסברתי להם גם - בהזדמנות הראשונה אני אגיע הביתה".
בין כל דאגותיו, מנסה דמרי גם לשמור על העסק שלו. "אתה מעסיק 40 עובדים, ופתאום אף אחד לא רוצה להגיע לעבודה. ואני בתור קונטרול פריק, קושרים לך את הידיים ואומרים לך 'אל תתערב'. אז צריך לקבל החלטות מרחוק, לקבל שלא הכל בשליטתך".
לא מתקדמים לאתונה?
"כרגע לא. בודקים את האופציה לצאת מפה בהפלגה, אבל בכל מקרה באתונה יש הרבה אנשים, ועוד תהיה הסתערות גדולה. אז אנחנו כאן, ממתינים, אבל אופטימיים למרות הקושי".