תושבי הפנינה הנדל"נית בערד נקראו להתפנות: "בדרך לרצף טריטוריאלי חרדי"

מבנה ארכיטקטוני ייחודי שנבנה בערד עם הקמתה בשנות ה-60 עומד בימים אלה במרכזה של סערה מקומית. תקציב ייעודי שהוקצב לשימור המבנה הופנה לטובת פיתוח מרכז מסחרי בעיר, ומאות תושביו נדרשים על ידי העירייה לשפצו בעצמם - או להתפנות. אולם לטענת תושבים, מטרת המהלך היא אחת: דחיקתה של האוכלוסייה המבוגרת לטובת חסידי גור.

בשנת 1964 הקים צוות משרד השיכון בראשות האדריכלים ונטורה ודרכסלר את בתי הפאטיו, שכונה של 14 מבנים ובהם 316 דירות, בסגנון ברוטאליסטי מדברי. הפרויקט ההיסטורי ממוקם במרכז העיר, והדירות בו מאופיינות במרפסת או חצר גדולה במיוחד, וכן בחדר מדרגות רחב המייצר חלל משותף ומקורה המאפשר הליכה בצל בין מבני הפרויקט.

"זה מבנה שהוא פנינה. זו, בעצם, ערד", מתארת פעילה חברתית תושבת העיר. "כשניסן בן חמו היה ראש עיר, הוא חשב שצריך לשמר את זה, והקצה לשם כך תקציב של כמה מיליוני שקלים. הגיע יאיר מעיין ועצר הכל, ועכשיו התושבים גם קיבלו מכתבים שצריכים לפנות את הבית עכשיו".

"באוקטובר 2024 קיבלתם מאגף ההנדסה בעירייה מכתב בצירוף דו"ח סקירה הנדסית ומיפוי כשלים", נכתב במכתב מטעם מהנדסת העיר שנשלח לדיירי הפאטיו לפני כשבועיים. "למרות החומר המפורט שקיבלתם, טרם בוצעה כל פעילות מטעמכם לחיזוק המבנה וביטול הסטטוס של המבנה כמבנה מסוכן. לאחרונה בוצע סיור שלי יחד עם המהנדס, שחזר והדגיש בצורה ברורה את הסכנה במבנים במידה ולא תבצעו את החיזוק הנדרש באופן מיידי ולא יאוחר מתאריך 30 ביוני 2025. במידה ולא תתארגנו ותפעלו בצורה מיידית לחיזוק המבנה, ניאלץ בלית ברירה להורות על פינוי הדיירים מהמבנה", חתמה המהנדסת אירית בנדו.

אחת הדיירות בפאטיו היא רונה לורי שבא (בר נתן). "לפי ראש העיר הקודם, הוקצו 4.75 מיליון שקל לטובת השימור, ושמיליון ראשון יצא לתכנון של הפרויקט", היא מסבירה בשיחה עם וואלה שבע. "כשאני דיברתי עם ראש העיר לפני מספר חודשים, הוא אמר לי 'אין כסף'. אמרתי לו 'מה זאת אומרת? אבל כשניסן בן חמו היה, הוא אמר שיש כסף'. אבל יאיר מעיין אומר שאין כסף ושלא היה כסף".

"זה התחיל משיח על 'פינוי בינוי', והתושבים התנגדו וטענו שאין צורך לפנות - אפשר לשפץ", היא מספרת. "ראש העיר יאיר מעיין כנראה הבין שהוא לא יכול למצוא קבלן שייקח על עצמו כזה פרויקט בערד, ואז הדיירים קיבלו מכתב, שאם אנחנו לא משפצים עד 30 ביוני, יוציאו להם צווי הריסה".

רונה מספרת שרבים מדיירי הפרויקט הם אנשים מבוגרים, בני 80 ו-90. "הם עושים הכל כדי שאנשים יתייאשו ויחפשו למכור את הדירות שלהם, אבל לאן אנשים ילכו? איך הם ימכרו בתים כאלה?", היא אומרת בתסכול, ומוסיפה שייתכן שלמהלך יש קשר לתוכניות עליהן דיבר מעיין ברשתות החברתיות, לבצע במקום "פינוי בינוי".

הפעילה החברתית מתייחסת גם היא לדיירים המבוגרים, וטוענת כי הקריאה לפינוי היא חלק משיטה לצ'פר את קהילת חסידי גור בעיר. "אם אתה עושה פינוי-בינוי, אתה מקבל בפרויקט שתי דירות", היא מסבירה. "יש פה תושבים שהם רובם מעוטי יכולת, והם קיבלו מכתבים שעד 30 ביוני הם צריכים לשפץ הכל - אם לא, הריסה. איך אנשים יספיקו לטפל בזה עד אז? הוא גורם לאנשים להיבהל, הם ימכרו את הבתים שלהם לגורניקים, ואז הגורניקים יסכימו לפינוי-בינוי, ירוויחו שתי דירות, ויווצר רצף חרדי".

הרצף עליו היא מדברת הוא רצף טריטוריאלי של פרויקטים שנמצאים בשליטת חסידות גור, או שהאוכלוסיה החילונית בעיר חוששת שיהיו בשליטתה. "אם בגבעת כידוד קמה לה קריה חרדית, ותיכון אחריה, ואז הפאטיו. התכנון הוא גם להרוס את התיכון ולהקים ארבעה בניינים, ולהקים תיכון קטנצ'יק בצד. אם זה מצליח לו, יאיר מעיין מייצר פה ארץ חדשה. השר גולדקנופף בעצמו הגיע לסיור בפאטיו - הקרקע הזאת חשובה להם לייצר רצף לטובת הגורניקים". בכך, היא טוענת, "יאיר מעיין מפסיד אנשים שבחרו לגור כאן מתוך רגש, שאוהבים את ערד, והוא רק רץ לבנייה ובנייה - במקום לשמר דברים ומבנים שיש להם ערך".

מראש עיריית ערד יאיר מעיין נמסר בתגובה: "התקציב התקבל בשנת 2017, ומאז לא עשו איתו כלום - אפילו לא התחילו לתכנן. התקציב היה מיועד רק לשיפורים קוסמטיים במתחם: החלפת ריצוף וצביעה חיצונית של המבנה, ובכל מקרה לא תוכנן לשמש לחיזוק המבנה, עלות יקרה הרבה יותר. התקציב עמד ללא שימוש כמה שנים, אפילו לא הזמינו תכנון - ולכן הוא עבר לשיפוץ המרכז המסחרי בעיר".

לדברי מעיין, "⁠המבנה הוא בבעלות פרטית של הדיירים, ולעירייה או למדינה אסור לשפץ אותו ואין תקציב לשפץ אותו. כל בעל רכוש פרטי אחראי לדאוג לרכוש שלו, וכאשר המבנה מוכרז כמבנה מסוכן חובתו של בעל הנכס לדאוג לבטיחות שלו. מדובר על השקעה של כמה עשרות אלפי שקלים לכל דייר - תושבי ערד לא צריכים לממן שיפוץ לבתים פרטיים בעיר".