ביום העצמאות הזה, כשמדינת ישראל בת 77 שנים, אני מוצאת את עצמי מהרהרת במשמעות המילה "עצמאות". לא רק במובן הלאומי, אלא גם - ואולי בעיקר - במובן האישי. אני זוכרת את הרגע שנכנסנו לממ"ד. אמרנו לילדים להיות בשקט, והשתיקה הייתה כבדה. לא יכולתי להסביר להם למה, לא יכולתי לומר את המשפט "כי אולי יש מחבלים בחוץ". אני זוכרת את הלילה הארוך שבו קיבלנו את ניצולי קיבוץ חולית, ואת התחושה הקשה כשגילינו מי החברים שלא נראה עוד.
אני זוכרת את היציאה המבוהלת מהקיבוץ, את התחושה שהקרקע נשמטה מתחת לרגליים, ואת המשפט קורע הלב של הבן שלי - "אמא, אני מקווה שזה לא יהיה כמו בשואה, כשאנשים עזבו את הבית שלהם ולא חזרו עוד לשם" - המשפט הזה מהדהד בי עד היום.
מאז אותו לילה, חיינו השתנו. מה שבעבר נראה טריוויאלי - לקום בבוקר, להתארגן, לצאת לעבודה - הפך למאמץ יומיומי. עבור רבים מאיתנו, היכולת לעבוד ולהתפרנס הפכה לאתגר לא רק כלכלי, אלא גם רגשי ונפשי ואז הגיעה התובנה שעבודה היא לא רק מקור פרנסה, אלא עוגן של משמעות ותקווה.
מתחילת 2025, פנו אלינו למיזם 710 למעלה מ-3,500 מועמדים ומועמדות - אנשים שמעוניינים לחזור לעצמאות, ליציבות, למשמעות. מיזם 710, שהקמנו בעקבות אירועי 7 באוקטובר (7.10), פועל כמרכז תעסוקה והכשרה לנפגעי הטרור ולמפונים מיישובי עוטף עזה והצפון. אנחנו מחברים בין מעסיקים מחויבים לבין אנשים שאיבדו את מקור הפרנסה שלהם, תוך מתן ליווי אישי וכלים להתמודדות עם המציאות החדשה.
המספר הזה - 3,500 פניות - הוא תזכורת לכך שהצורך הבסיסי ביותר - להרגיש בבית - תלוי לא רק בקירות שמקיפים אותנו, אלא גם ביכולת שלנו לקום בבוקר, לצאת החוצה, ולהיות חלק מהחיים הכלכליים והחברתיים של המדינה שלנו.
אני מאמינה שהפניות הרבות למיזם הן אמנם תוצאה של משבר, אבל הן גם עדות לרצון עז של אנשים להיערך ליום שאחרי - לבנות מחדש, לחזור להיות חלק פעיל בכלכלה ובקהילה. בחודש האחרון בלבד 31 תושבים מצאו עבודה דרך המיזם, ומתחילת השנה הצלחנו לחבר למעלה מ-120 מפונים למקומות עבודה חדשים. בשיחות עם המשתתפים, רבים מהם מדווחים על שיפור משמעותי בתחושת המסוגלות האישית ובחוסן הנפשי בעקבות החזרה למעגל העבודה.
מיזם 710 נולד מתוך צורך להחזיר לאנשים את תחושת השליטה והביטחון שנלקחו מהם. אנחנו מספקים כלים שמאפשרים לאנשים ולמשפחותיהם לבנות מחדש את חייהם, כלכלית ורגשית. אני מאמינה שזו שליחות לאומית, וזו הדרך שלי לתרום למדינה, לקהילה ולמשפחה שלי.
הדרך שלי - כאישה, כאמא וכיזמית היא דרך של "גם וגם". גם דאגה למשפחה וגם עשייה חברתית, גם קהילה וגם קריירה, גם ריצה בבוקר וגם ליווי של מאות אנשים במסע חזרה לעצמאות. בעיניי אין צורך לבחור בין עולמות - אפשר לשלב, להתמיד ולגדול מתוך משבר.
ביום העצמאות הזה, אני מזמינה את כולנו לחשוב מחדש על המושג "עצמאות". עבורי, עצמאות היא היכולת לבחור, ליצור, ליפול ולקום, להשתייך ולהשפיע. עצמאות היא היכולת לשלב בין עולמות, לא לוותר על אף אחד מהם, ולזכור שמתוך האין אפשר לייצר יש.
למי שקורא את הטור הזה ומזדהה עם התחושות - יש דרך קדימה. המסע לבניית עצמאות מחדש הוא אישי, אך אינו חייב להיות בודד. לפעמים העצמאות האמיתית היא דווקא היכולת לבקש ולקבל עזרה, לבנות גשרים במקום חומות.
אני מאמינה בכוחה של עשייה, של אמונה, של עשייה למען עצמי, של "גם וגם".
שנזכה לעצמאות ולשחרור כל החטופים!
הכותבת היא מעיין ברעם, מנהלת מיזם 710