"עצרי, שימי לרגע הכל בצד, את ואנחנו אגרוף אחד, אם את איתי, מי יכול עלינו" - את המילים הללו מכיר כל אוהד הפועל באר שבע מאחד השירים היותר מוכרים ביציעי טרנר. נראה שהמילים הללו נכתבו על מאורעות אמש (שבת), עוד פרק בספר המפגשים של הפועל באר שבע ומכבי נתניה.
בסיום המשחק ירד רן קוז'וך מהעמדה שלו אל כר הדשא אחרי שהורחק, עמד מול המצלמות, ואמר כי במחצית הכניס פתק לשחקניו וכתב בו שתי מילים: "בלתי שבירים". קוז'וך ידע על מה הוא מדבר, ובשתי מילים הצליח לזקק בצורה עיתונאית את העונה של הפועל באר שבע עד כה: הקבוצה הזו פשוט בלתי שבירה.
לחזור מפיגור 1-0 בתשעה שחקנים, כשהמאמן שלך מורחק במשחק חוץ, מול היריבה השנואה - היה נראה כמו יותר מדי. אבל קוז'וך, ובמידה מסוימת גם הבעלים אלונה ברקת עם הציוץ שלה בירידה למחצית, החדירו לשחקנים שזה הם נגד כל העולם. כשזה חודר פנימה לשחקנים, לא צריך להוסיף יותר מדי. הפועל באר שבע עלתה למחצית השנייה כדי להוכיח שהם פה, למרות הכל.
כבר לא מעט משחקים שהפועל באר שבע לא נראית טוב. קוז'וך ממשיך להתעקש על השיטה והשחקנים, ובחודש וקצת האחרונים נראים שובע ומיצוי השיטה והשחקנים. קנגוואה ירד ביכולת, דן ביטון לא מצליח להתעלות על עצמו, גנאח נותן משחק טוב ונעלם במשחק שאחרי, וכן הלאה. דווקא כשהיה נראה שהקצב חזר, אחרי המשחק מול טבריה בשבוע שעבר, הגיעה המחצית הראשונה בנתניה שלקחה את הקבוצה אחורה. אולי זה היה ההפסד של מכבי תל אביב שהפך את הפיגור במחצית ל"לא נורא", אבל זו הייתה בעיקר האמונה שהעונה יש משהו אחר במועדון, אמונה שבאמת שום דבר לא ישבור אותם.
נכון, הפועל באר שבע יצטרכו להסתדר בגביע בלי אליאל פרץ ומיגל ויטור. ונכון, צפויים לה שני משחקי ליגה קשים מול מכבי חיפה ובית"ר ירושלים. אבל המשחק אמש נתן לאדומים הרבה יותר משלוש נקודות, והיסטוריה - אולי עולמית - על קבוצה שחוזרת בתשעה שחקנים מפיגור לניצחון. המשחק אמש נתן למועדון את האמונה שהעונה הכל אפשרי, שהעונה זה הם נגד כולם.