בשבת הקרובה צפויים להשתחרר 6 חטופים משלב א' של העסקה. בין החטופים שיחזרו יהיה גם עומר ונקרט, שנחטף ממסיבת הנובה. דודו, ריקרדו גריצ'נר, שנאבק על שחרורו כבר יותר מ500 מילים לא ידע את נפשו כשקיבל את הבשורה: "הייתי בעבודה ולא הייתי זמין אתמול עד הצהריים. כשיצאתי, אשתי התקשרה אליי בווידאו, מה שלא קורה אף פעם, היא עולה וצורחת לי 'ריקי עומר חוזר!'. צרחתי צרחה גדולה מהתרגשות כמו שלא צרחתי מימיי. היו לנו 502 לילות קשים, לחץ בחזה, אתה לא ישן בלילה, אתה כל הזמן בהרגשה שאתה לא מסוגל לעשות כלום. בשבועות האחרונים זה עוד יותר התדרדר. כשאתה שומע על חטופים זה נשאר בגדר אמירות. אבל זה פלסטיק, פתאום, שראית בעיניים שלך מה הם עברו, איך הם חזרו, את הרזון, שאתה ושמע מה הם עוברים אתה מזדעזע, זה מה שעומר שלנו עובר? חייב להחזיר אותו".
ריקרדו מדגיש כי לא קיבלו אות חיים, עד להודעה שיחזור: "לא קיבלנו אות חיים מחטופים שחזרו, האמירה שהוא חוזר בשבת זה אות החיים שקיבלנו. זה אינדיקציה, לא קיבלנו מידע פורמלי אבל אנחנו מסיקים שהוא בחיים. אני רוצה להאמין שחמאס לא יתעתע בנו גם בזה. אבל אנחנו לא חוגגים עדיין, מחר הולך להיות יום קשה, נקבל חללים בחזרה לארץ וגם אחרי השלב הראשון עוד 59 אחים ואחיות שלנו שם וחייבים להחזיר אותם".
על השבועיים האחרונים והחשש מנפילת העסקה הוא אומר: "הייתי צריך דפיברילטור צמוד. אומרים לך שהם משוחררים ואז חמאס אומר שהם דוחים את השחרור עד להודעה חדשה, זה עליות וירידות שאתה לא מסוגל לנשום. בשישי האחרון חיכינו לרשימה והיינו בטוחים שעומר יוצא, ואז קיבלנו שהוא לא יוצא עדיין, הנפילה, המשבר שחווינו, היינו גמורים".
ריקרדו מדגיש כי ימשיך לעמוד בכיכר בכניסה ליישוב מיתר יחד עם שאול לוי, סבא של נעמה, התצפיתנית ששוחרה לפני כמה שבועות: "אנחנו נמשיך לעמוד בכיכר בכניסה ליישוב. כמו ששאול, סבא של נעמה המשיך לעמוד בשבילי אני אמשיך לעמוד שם בשביל בת הדודה של מתן צנגאוקר ועד שכולם יחזרו. כרגע אנחנו מתרכזים בכל הדברים הלוגיסטיים לחזרה של עומר, לשיקום שלו. אני משער שאני אהיה בקרבת מקום לבית החולים וכשאוכל אסע לבית החולים לראות אותו".