אתמול, במסגרת עסקת החטופים במסגרתה חזרו משבי חמאס אור לוי, אלי שרעבי ואוהד בן עמי שוחררו 183 מחבלים ביניהם גם איאד אבו-שחידם שעמד מאחורי פיגוע ההתאבדות הכפול ב2004 בבאר שבע שבו נרצחו 16 ישראלים. אחת הנרצחות היא קארין מלכה ז"ל שנרצחה כשהייתה בת 23. אמה, שרה, סיפרה ל"וואלה דרום" כי כלל לא ידעה שהמחבל שעמד מאחורי הפיגוע ישוחרר ושמעה על כך מחבר של המשפחה: "חבר התקשר אלינו ואמר לנו שהמחבל שהיה אחראי על הפיגוע שהבת שלי נרצחה בו משוחרר בעסקה. אף אחד לא דיבר איתנו" סיפרה.
שרה מודה כי היא נמצאת עם רגשות חצויים: "זה מאוד חצוי, מאוד מורכב אצלנו. מצד אחד ראיתי את התמונות של החטופים ששוחררו אתמול, תמונות קשות וזה היה מזעזע לראות אותם. אני רוצה שיחזירו את כולן. מצד שני התחושה שלי היא קשה. משחררים את מי שרצח את הבת שלי. הוא קיבל כמה מאסרי עולם ואפילו לא ריצה מאסר עולם אחד. הבת שלי נקברה, לה נגמרו החיים והוא עכשיו ימשיך לחיות את החיים שלו. הוא ייקח לו כמה נשים, יוליד עוד כמה ילדים שיגדלו להיות מחבלים. זה לייצר עוד דורות של מחבלים. בגלל זה התחושות קשות. לחברים של הבת שלי יש ילדים, חלקם אפילו כבר בצבא, הבת שלי נקברה צעירה ולא השאירה גלום מאחוריה ואני רואה את הנבלות האלה יוצאים מהכלא וממשיכים את דרכם. מצד שני אני שמחה לראות את החטופים חוזרים אז אלה תחושות מאוד מבלבלות".
מלכה מדגישה כי אף אחד לא עדכן, לא דיבר ושאל על תחושותיה לפני שחרורו של המחבל שאחראי על הירצחה של בתה: " אף אחד לא מערב אותנו כאילו אנחנו לא צד בעניין. אני מרגישה שכאילו כל מי שנרצח לפני השבעה באוקטובר כבר לא קיים. כאילו אנשים לא נרצחו ומתו. אני לא יודעת להסביר את זה. אף אחד לא מתייחס אלינו, אף אחד לא מחבק אותנו, אנחנו משפחה שכולה ואנחנו זקוקים לחיבוק הזה. איבדנו את היקר לנו מכל, אובדן קשה ואני שוב אומרת שאני שמחה לראות שהחטופים חוזרים בחיים ואני מקווה שיחזירו את כולם, אבל אל תשכחו אותנו. אנחנו זקוקים לעידוד של המדינה, לחיבוק. כל מה שקרה לנו לפני 20 שנה חזר אלינו בבת אחת. אני מסתכלת על הבת שלי שסיימה את החיים שלה ומי שרצח אותה השתחרר, יבנה משפחה, יוליד ילדים, הבת שלי לא".
מאז השבעה באוקטובר שרה התנדבה במשך יותר משנה בבתי חולים ועם חיילים: 13 חודשים התנדבתי והגעתי למשפחות שכולות. רק משפחה שכולה יכולה באמת להבין מה זה לאבד ילד. הייתי הולכת פעמיים בשבוע לבקר את החיילים בכל המחלקות ואחרי זה הייתי הולכת לפגוש אותם בשיקום. ביקשתי רשות מקארין להמשיך הלאה, לשיר, לרקוד ולשמוח בשביל אחרים. ביקשתי ממנה לשחרר אותי לעשות טוב לאחרים".