לירז אלבז, לוחם גבעתי במילואים, ניצל ממסיבת הנובה ב-7 באוקטובר. בתושייה רבה, ובגלל שהכיר את תוואי השטח מהרכיבות שהיה עושה עם אביו דורון באזור, הצליח לירז עם עוד 12 מחבריו להינצל מהמסיבה. כמה שעות לאחר מכן, כשקיבל צו 8 ונקרא להתגייס. הוא לא חשב פעמיים, עלה על מדים ויצא להילחם. בשבוע שעבר הוא התבשר כי ועדה של הביטוח הלאומי העניקה לו רק 10 אחוזי נכות, כשחבריו שנמלטו עמו מהמסיבה זכו ל-50% נכות. הסיבה, לטענת אביו, היא כי בחר לצאת למילואים לאחר שניצל.
"לירז היה בנובה", סיפר דורון, תושב באר שבע שאף קיבל את אות מצטיין הנשיא על פעילותו בתחנת הרענון. "אני הייתי באילת, ועד שהגעתי חזרה הביתה כבר ראיתי אותו יחד עם החבר'ה בבית. כולם היו בשוק של החיים שלהם, בוכים בכי מטורף. בסביבות 13:00 לירז כבר קיבל צו 8, עלה על מדים ויצא. בערב הוא עוד הספיק לחזור, ואמר לי ששחררו אותו ליום-יומיים בגלל שהיה בנובה. אמרתי לו 'לא מטפלים בפצועים בזמן מלחמה, אחר כך נטפל בכל מה שיש, עכשיו אתה צריך לצאת להילחם על הבית'. ובאמת אחרי מקלחת הוא חזר ל-160 ימי מילואים בגבעתי. עד היום הוא עשה כמעט שנה מילואים".
כשהתבשרו בני המשפחה על החלטת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, הם נדהמו. "למה? כי הוא עשה מילואים? כי הוא הצליח לצאת ולהילחם על הבית? אני מכיר את לירז שלי. אני יכול לספר להם על הלילות שתפסתי אותו בוכה, וזה בסדר. גם חיילים גיבורים בוכים בלילה. הוא לא ישן טוב בבית, זה יישמע מוזר - אבל בעזה הוא ישן יותר טוב מהבית".
דורון מספר כי אחיו הצעיר של לירז, חייל בסדיר, נפצע בראשו מירי מחבלים בקרב בחאן יונס - ושב ליחידה לאחר חודש וחצי. לדבריו, עודד את בניו לצאת להילחם בגלל המחשבה שהמדינה תישא באחריותה, עם שוך הקרבות. "אנחנו מאמינים שאת כל הבעיות שנוצרו מהמלחמה, ויש בעיות, המדינה תפתור אחר כך. אבל אז לירז מגיע לוועדה רפואית בעקבות הנובה, ומקבל רק 10 אחוזים, בעוד שחברים שלו - שהיו איתו באותו רכב, שברחו יחד איתו - קיבלו 50. זו התודה על זה שהוא בחר לצאת ולהילחם, ולא להישאר נעול בחדר עם הסיוטים שלו?".
לדברי האב, בנו יערער וילך לוועדה נוספת, אליה יגיעו יחד. "אני נפצעתי בעצמי, אני מוכר כסובל מפוסט טראומה, הבית שלנו מכיר את זה. אני אגיע איתו הפעם. אני רוצה שרופא יסתכל לי בעיניים ויגיד לי שבגלל שהבן שלי יצא להילחם, הוא לא יקבל את מה שמגיע לו. התחושה הכללית היא שעובדים עלינו. זה לא רק לירז, יש עוד הרבה מקרים כאלה, אנשים שוכחים שיש פה חבר'ה שצריכים לדאוג להם. אסור לתת לוועדות האלה לקבוע אחוזים לפי התרופות הפסיכיאטריות שהם לוקחים, אסור להמשיך ולהתנהג ככה".