הקמת שדה התעופה בנבטים: "המערכת הצבאית מנהלת בפועל את הדרג הפוליטי"

ד"ר אתי לוצאטו, יו"ר עמותת "ישראל למען הנגב", מביעה פסימיות לגבי הקמתו של שדה התעופה הבינלאומי השני של מדינת ישראל בנבטים. בראיון נוקב היא מותחת קו ישיר בין המאבק לבין הצעת החוק של ח"כ לימור סון הר-מלך לצירוף התנחלויות בדרום יהודה ושומרון להגדרת הנגב, ואומרת: "תושבי הנגב צריכים להבין שעכשיו האחריות היא עלינו. אנחנו לא יכולים להתבכיין ולהגיד 'אכלו לי, שתו לי, עשו לי'. מי שלא ישרת את האינטרסים של הנגב, הנגב לא יבחר בו".

לוצאטו, תושבת עומר, הובילה עד לפני כמה שנים את המאבק הציבורי למען יישום החלטת הממשלה להעביר את יחידות המודיעין של צה"ל לנגב. "אנחנו ניהלנו את הסיטואציה, לא נתנו למישהו אחר לנהל לנו את הסיטואציה", היא נזכרת. "זה היה מאבק של כמעט חמש שנים, מאוד ממוקד. הבנו את כל החסרונות של המערכת וניהלנו את זה, לא יכלו לתמרן אותנו".

עם זאת, היא מביעה פסימיות לגבי הצלחתו של המאבק למען הקמת שדה התעופה בנגב. "הפרויקט של מעבר המודיעין נולד הרבה אחרי שדה התעופה. ב-2002 הייתה החלטת ממשלה של מעבר צה"ל לנגב. שדה התעופה הבינלאומי תוכנן בתחילת שנות ה-80, כשהקימו את בסיס נבטים. המערכת הביטחונית לאורך כל הדרך התנגדה, אבל מילא היו באים ואומרים 'יש את הבעיה הספציפית הזאת, ואם אנחנו לא יכולים פה, בוא נמצא מקום אחר אפשרי'. אבל מה עושים? אין ספק שהמערכת הצבאית היא מאוד חזקה, ושבעצם, למרות שהיא כפופה לדרג הפוליטי, אז בפועל היא מנהלת אותו בעניינים שלה. זאת אומרת שאם זה לא מתאים לה, היא יודעת לגרור רגליים והיא יודעת לטרפד. עם המודיעין זה כמעט הצליח להם".

"ברגע שהתובנה הזאת יורדת לך ואתה מבין אותה, אתה מבין, אוקיי, הפוליטיקאים קצת משחקים לידיים האלה. נוח להם להכריז כל פעם הכרזה, מה שאנשים רוצים לשמוע. ואני בטוחה שחלק גדול מהפוליטיקאים לאורך כל השנים ידעו שבנבטים אי אפשר. אז כולם שיחקו את המשחק הזה. יכול להיות שיש בעיה אמיתית, אובייקטיבית, מבחינה ביטחונית. נניח. אבל הבעיה הזאת כבר על השולחן 40 שנה. בואו תתנו אלטרנטיבות".

לוצאטו קוראת לתושבי הנגב להפעיל לחץ ישיר על הפוליטיקאים - ומקבילה בין המאבק על שדה התעופה, לבין הצעת החוק אותה מקדמת ח"כ לימור סון הר-מלך לצירוף התנחלויות להגדרת הנגב. "מה שהתושבים פה בנגב לא יעשו, אף אחד לא ידאג להם. בטח לא הפוליטיקאים למעלה. בסופו של דבר, הקואליציה הקיימת, הממשלה הזאת ובעיקר ממשלת הליכוד, היא נבחרת על ידי הנגב. ולכן אנחנו צריכים ליצור משוואה, שהפוליטיקאים מבינים שאם הם לא עומדים בהתחייבויות לפרויקטים בנגב או לצרכים של הנגב, הם לא יקבלו את הקולות שלנו. וזה מתקשר לעניין של חוק הנגב, עם לשנות עכשיו פתאום את הגבולות - תראה את הציונות הדתית. היא הייתה צריכה לדאוג לעצמה, והיא יצרה משוואה מאוד ברורה: אנחנו ניכנס לממשלה ונתמוך בממשלה - ויהיו תקציבים ליו"ש".

"כשאתה 78 שנים אחרי שהגדירו בדיוק מה הם גבולות הנגב, מגיע השר לפיתוח הנגב והגליל וסרלאוף לקחת תקציבים מהנגב ולהעביר אותם ליישובים ביו"ש ודרום הר חברון. והנה זה מתקשר למה שאמרתי קודם... אין לי נגדם שום דבר, להיפך - אבל לא על חשבון הנגב. גם ככה התקציב של גליל-נגב הוא לא מהגדולים".

למרות שלטענתם ייכנסו עוד תקציבים לנגב בהמשך

"אני לא יודעת, זה על הנייר. ונניח שהם לא יהיו ומישהו אחר יהיה, למה צריך לקשור את זה? ולמה על חשבון הנגב? אנחנו על כל דבר צריכים פה לעמוד על הרגליים האחוריות ולהיאבק. אנחנו תושבי הנגב צריכים להבין שעכשיו האחריות היא עלינו. אנחנו לא יכולים להתבכיין ולהגיד 'אכלו לי, שתו לי, עשו לי'. מי שלא ישרת את האינטרסים של הנגב, הנגב לא יבחר בו".

"אולי זה הרגע שתקום הנהגה בנגב - אזרחית, לא פוליטית - שתציב את המטרות החשובות, שגם ברמה הלאומית כולם יסכימו איתן, ובוודאי שברמה של הנגב כולם יסכימו איתן. אנחנו כל הזמן צריכים לחזור על המנטרה, שבמיוחד הקואליציה הקיימת, הם נבחרים על ידי הפריפריה. מדינת תל אביב לא בחרה בממשלה הקיימת, ואם הממשלה הזאת לא תדאג, היא לא תיבחר שוב. כל שר וכל ח"כ שיבוא מפה צריך להגיד - מה התוכניות שלו לגבי הנגב? תנו לנו דברים שאני עוד שנה-שנתיים אמדוד אותך".

ואת פסימית לגבי הסיכוי שזה יקרה

בנבטים זה כבר 40 שנה, זה מדבר בעד עצמו. אז עכשיו, לאור המציאות הישראלית ולאור מה שאני יודעת, אם אני אופטימית שזה ייצא לפועל? את האמת? לא".