חברי המשלחת הישראלית לאליפות אירופה בג'ודו עם צרכים מיוחדים נחלו אכזבה קשה - ולא על המגרש: כמה ימים לפני תחילת המשחקים בהולנד, התבשרו הספורטאים הצעירים שבשל איומים ביטחוניים - ובשל הקושי לעמוד בהם כלכלית - הם ייאלצו להישאר בבית השנה.
"התכוננו לאליפות אירופה בהולנד, כאשר בעקבות האירועים האחרונים שאלנו האם יש צורך להגביר את האבטחה", מספר אבי אגר, ממקימי הנבחרת ובעליו של בית הספר לג'ודו "ספורט אגר" שבבאר שבע. "הודיעו לנו החבר'ה ההולנדים שמבחינתם האבטחה היא רגילה, ולא יעשו משהו מיוחד. גם בבית המלון ביקשנו עזרה ולא נעננו. בדקנו אפשרות לשלם על זה באופן פרטי, אבל זה היה מאוד מאוד יקר ובגלל חוסר בתקציב נאלצנו לבטל".
לאליפות, שהתקיימה בימים רביעי וחמישי בשבוע שעבר בעיר ונריי, היו אמורים לנסוע מישראל שישה ספורטאים ועוד 12 אנשי צוות. "לא עוזרים לנו יותר מדי, הכל היה על חשבון ההורים", מספר אגר. "עמותת 'אתגר בנגב' עזרה במה שיכלה, אבל זה לא היה מספיק. ניסינו להוציא את המשלחת הזאת עם כל הקשיים, אבל זה כבר היה יותר מדי, והחלטנו שעם כל ההתראות וכל האזהרות שיש עדיף להיות בטוחים".
במסגרת הניסיונות לאפשר את השתתפותה של המשלחת הישראלית חרף האיומים הביטחוניים, קיבלו אגר ואנשיו הצעה לפתרון שאותה לא יכלו לקבל - להתחרות ללא הצבעים הלאומיים. "הציעו לנו משהו מגוחך, לעלות להתחרות עם חליפות של החבר'ה ההולנדים, כדי שלא יזהו אותנו, שלא יזהו שאנחנו מישראל", מספר אגר. "לא הסכמנו לזה. יש גבול. אנחנו רוצים להיות גאים ולייצג את המדינה שלנו בכבוד".
אגר מספר כי תלמידיו כבר זכו לעונג המפוקפק של גילויי שנאה על רקע מוצאם הלאומי - באותה התחרות, באותה מדינה, רק בשנה שעברה. "זו הייתה רק ההתחלה של המלחמה. על החליפות שלנו יש לנו תמיד את דגל ישראל, אז חבורת נערים צעירים שראו דגלי ישראל התחילו לקלל ולירוק, הייתה תחושה לא נעימה. הייתה לנו אבטחה שעזרה לנו, ישר הקפיצו כוחות משטרה וליוו אותנו כל התחרות, מה שלא רצו לעשות הפעם לצערי".
"אנחנו כן רוצים להשתתף, ורוצים לייצג את המדינה שלנו בכבוד, במיוחד כשיוצאים ספורטאים כאלה מיוחדים שנותנים את הכל. גם התכוננו ואחר כך הודענו להם שהם לא יוצאים בסוף, הם הגיבו באכזבה, בתסכול גדול, לקח להם כמה ימים לקבל את זה. הסברנו להם שבסוף אנחנו נניף את הדגל ונייצג את המדינה שלנו, אבל זה לא יכול להיות במחיר כזה גדול. אנחנו חייבים להיות בטוחים ועם אחריות כלפי כולם. אם חס וחלילה היה קורה משהו, לא היינו יכולים לחיות עם זה בשקט. צריך לעשות סדר עדיפויות".
בניסיון לגייס כספים פנה אגר לכל מי שהיה יכול. "אתה עושה הכל למצוא תקציבים, כסף, עזרה, ובאמת אין הרבה אנשים שעוזרים לנו. אין הרבה תקציבים לצערי, ואנחנו באמת מנסים לעשות הכל בעזרת אנשים טובים. בסוף צריך להשיג עוד כסף לאבטחה ולשמירה ואין לנו את הכסף הזה". הוא אף פנה למשרד הספורט, שם "מנכ"ל המשרד ניסה מאוד לעזור, היה איתנו בקשר יום יומי, ולקראת הסוף ניסה ממש לעזור. לצערנו הפעם זה לא צלח". לדבריו, "אם היה לנו תקציב לאבטחה רצינית, אני יכול לומר שהיינו טסים".
למרבה הצער, מאמן הנבחרת לא צופה שינוי במצב בקרוב, בכל ענפי הספורט שבהם מתחרים בחו"ל. "אני רואה את זה בהרבה מקומות. אנחנו צריכים להיות יותר ערוכים מבחינת תקציבים ואבטחה. אני מקווה מאוד שזה יהיה משהו שהגורמים למעלה לא יוותרו עליו".