כשאנשים עוזבים את עולמנו, נשארים מהם רק זיכרונות. אבל יש מקרים שהזיכרונות הם חלק ממורשת, הם מחברים אליהם המון אנשים, המון רגעים, המון פיסות היסטוריה.
יעקב טרנר, שהלך לעולמו בגיל 89, עשה למען מדינת ישראל במשך שנים רבות מחייו - כטייס קרב וכמפכ"ל המשטרה - ועם כניסתו לתפקיד ראש עיריית באר שבע, תמיד היה מעורב ותמך בספורט ובעיקר בקבוצת הדגל של באר שבע והדרום - הפועל באר שבע. הרעיון להקים אצטדיון עירוני חדש ומודרני החל בתקופתו והוקם בפועל לאחר סיום תפקידו. לשמחתי, הוא זכה לכבוד הראוי לו.
סיפור אישי קטן: עם הכניסה לאצטדיון טרנר, התחלתי גם אני בתפקיד רשמי ככרוז של המועדון. התרגשתי עם כולם לראות את יעקב טרנר גוזר את סרט הפתיחה במשחק הראשון, והסלוגן שהייתי צועק אחרי שערים במהלך העונה נכנס ללב של כולם. עוצמתו של האצטדיון עוררה קנאה ברחבי הארץ, הקהל היה בטירוף בכל משחק, והקבוצה ניצחה ללא הפסקה. טרנר הפך לבית של האדומים, למבצר המאיים, למקדש מקומי ולמקום מלא בגאווה לבאר שבע ולבאר שבעים. המשפט THIS IS TERNER הפך לסוג של מנטרה בדרום. זה טרנר, המקום שבו דברים גדולים יכולים לקרות! בדיוק כמו שטרנר, בחייו, עשה דברים גדולים.
באמצע העונה החלטתי להוציא סטיקרים עם הסלוגן, והיה ויכוח אם כותבים טרנר באנגלית עם U או עם E. התעקשתי לבדוק את זה. התקשרתי למוזיאון חיל האוויר, וביקשתי לדבר עם יעקב טרנר. הוא היה באמצע סיור, והמזכירה הבטיחה שהוא יחזור אליי. הייתי בטוח שפה זה ייגמר.
10 דקות לאחר מכן, הטלפון שלי צלצל. טרנר היה על הקו! "הבנתי שרצית להתייעץ איתי לגבי משהו, איך אני יכול לעזור לך?", שאל. סיפרתי לו בהתרגשות על הסלוגן שכל הקהל צועק אחרי שערים, והוא צחק ואמר שזה ממש מרגש עבורו. הוא גם הבטיח להגיע שוב לאצטדיון ולצעוק יחד עם כולם אחרי שערים - לא דיברנו מאז, אבל אני מאמין שזה קרה.
הסלוגן הזה הפך לחלק מהאצטדיון, חלק מהאווירה וחלק מהמורשת שיעקב טרנר השאיר לכולנו, בזווית הקטנה של הכדורגל. אני שמח שהוא זכה לראות אליפויות היסטוריות וחגיגות, תארים והצלחות במגרש שקרוי על שמו. אדם יקר, תודה לך על הכל. נזכור אותך תמיד. THIS IS TERNER.