ראש עיריית באר שבע המיתולוגי יעקב טרנר הלך לעולמו בגיל 89. טרנר כיהן כראש העיר השביעי של באר שבע, בין השנים 1998-2008, וכן כמפכ"ל המשטרה העשירי, בשנים 1990-1993. לפני כן שירת כטייס קרב ומפקד בחיל האוויר. בין היתר, ייסד וניהל טרנר את מוזיאון חיל האוויר בחצרים, כיהן כנשיא איגוד השוטרים הבינלאומי "איפ"א" בישראל - ויזם את הגעתה של אלונה ברקת להפועל באר שבע ואת הקמת האצטדיון החדש בעיר, שלימים אף נקרא על שמו. יעקב טרנר ז"ל היה נשוי לאריאלה, עד מותה בשנת 2017, ולבני הזוג שלושה בנים, שניים מהם טייסים.
"ביום עצוב זה אנו נפרדים בכאב גדול מראש העיר השביעי של באר שבע, מפכ"ל המשטרה לשעבר וטייס קרב-תא"ל בחיל האוויר, יעקב טרנר ז"ל", ספד לו ראש העיר המכהן רוביק דנילוביץ'. "מעל הכל יעקב טרנר היה בן אדם, מענטש. איש אוהב עמו ומדינתו, מסור כל כך, איכפתי ואוהב הבריות. טרנר סימל את הישראלי היפה, זה שלוקח אחריות, לא נרתע לעולם מאתגרים קשים, תמיד מתייצב ראשון לדגל, למען המולדת. תרומתו לעיר באר שבע, באחת התקופות הקשות שלה, הייתה אדירה! הוא לא היסס לקבל החלטות קשות וגורליות, לטובת העתיד של המטרופולין. החיוך הכובש שלו, פניו המאירות וטוב ליבו, יחסרו לנו כל כך".
"בשנים האחרונות זכינו לארח אותו מספר פעמים בעיר, לחגוג לו יום הולדת ולקחת אותו לסיור בפרויקטים החדשים ברחבי עיר", המשיך דנילוביץ', "הוא כל כך שמח והתרגש. כבוד לעיר ולמועדון הכדורגל שלנו, הפועל באר שבע, שהאצטדיון קרוי על שמו. בכל שער אנו זועקים משמחה: This is Turner. טרנר שלנו! תנחומים וחיבוק חם ואוהב לבנים היקרים: איתי, יואב וציקי, שעטפו את אביהם באהבה, במסירות רבה ובחום לאורך כל השנים, במיוחד לאחר מותה של רעייתו האהובה, אריאלה ז"ל. כואבים ועצובים! יהי זכרו ברוך".
גם בהפועל באר שבע ספדו לטרנר. "יעקב כיהן כראש העיר השביעי של באר-שבע בין השנים 1998-2008 וכמפכ"ל העשירי של משטרת ישראל בין השנים 1993-1990. בשירותו הצבאי, היה טייס קרב וכיהן, בין היתר, במשך שנים כמפקד בסיס חצרים ומוזיאון חיל האוויר. האצטדיון שלנו נקרא על שמו של יעקב והייתה לנו הזכות לארח אותו במעמד פתיחת האצטדיון. אנו שולחים תנחומים למשפחת טרנר ומאחלים שלא ידעו עוד צער".
טרנר, שנולד בכפר יונה בשנת 1935, נודע בעיקר בזכות קריירה ארוכה ומגוונת בצבא, במשטרה ובפוליטיקה המקומית. הוא התגייס בשנת 1953 לקורס טיס, בסיומו הוכשר כטייס קרב. בהמשך היה מראשוני הטייסים אשר הטיסו את מטוס המיראז', ובמלחמת ששת הימים פיקד על טייסת 107. לאחר המלחמה מונה למפקד טייסת 110, ולאחר מכן עבר לבית הספר לטיסה, שם שירת כמדריך הראשי ומשנת 1972 גם כמפקד בית הספר. במלחמת יום הכיפורים שירת טרנר כטייס "פנטום", ולאורך שנות שירותו כטייס קרב, ביצע יותר משלוש מאות גיחות מבצעיות מעבר לקווי האויב. בהמשך שימש טרנר כמפקד בסיס חצרים ולאחר מכן כראש להק כוח אדם בחיל האוויר. בשנת 1977 יזם את הקמת מויזאון חיל האוויר בחצרים, ובשנת 1985 השתחרר מצה"ל.
שבוע לאחר שחרורו מהצבא התגייס טרנר למשטרת ישראל. הוא קיבל דרגת ניצב ומונה לראש אגף כוח האדם (אכ"א), והחל לפעול לשיפור שכר השוטרים. טרנר נאבק במשרד האוצר על יישומה של החלטת ממשלה להשוות את שכר השוטרים לזה של משרתי הקבע בצבא, שהתקבלה בשנת 1979 אך לא יושמה. "אני חושב שיצרתי את המהפך בעת שהצגתי בפני ממשלת ישראל את תמונת המצב של המשטרה", סיפר טרנר על המהלך, "הבהרתי שישנה החלטה שלא מימשו, והצגתי את תלושי המשכורת של שוטרים לעומת אנשי צבא. ויותר חמור מזה, הצגתי בפניהם את העובדה כי שכרם של 1501 שוטרים היה נמוך כל-כך, שהם נמצאו מתחת לקו העוני ונזקקו להשלמת הכנסה מביטוח לאומי. ראיתי מה זה עשה לממשלה, לאחר מכן היה לי הרבה יותר קל להזיז דברים".
עוד בתפקיד, בהשראת חיל האוויר שבו צמח, השפיע טרנר גם על שינוי מדי המשטרה, מצבע חאקי לתכלת-כחול. "עשינו החלטה שהמדים ישתנו", סיפר טרנר, "הכנסתי את הנושא ששמו של שוטר צריך להיות כתוב בתג מזהה, במקום המספר האישי שנענד באותה העת. שוטר לא יכול להסתובב ולהסתתר מאחורי המדים. רצינו ששינוי המדים יוציא אותנו מהתקופה הפלסטינית-בריטית".
בשנת 1989 מונה טרנר למפקד מחוז המרכז, וב-1 באפריל 1990 מונה לתפקיד המפכ"ל העשירי. תקופת כהונתו של טרנר התאפיינה במתיחות רבה בעקבות האינתיפאדה, ובאירועי פח"ע רבים. בנוסף, בשנת 1991 הוקמה משטרת התנועה הארצית, ובסוף שנת 1992 הוקמה מחדש היחידה האווירית, שפועלת בתחום מיגור הפשיעה, במלחמה בתאונות הדרכים, חיפוש נעדרים, פעילות פח"ע ועוד. "הייתי צריך להתגבר על תפיסה שמרנית, הגורסת שעדיף לרכוש עשר ניידות במקום כל מסוק", סיפר אז טרנר, "כיום אי אפשר לתאר את פעילות המשטרה ללא היחידה האווירית".
בתום כהונתו במשטרה נכנס לעולם הפוליטי, כאשר נבחר לראש עיריית באר שבע. לפני כהונתו קיבל טרנר הצעות להתמודד לראשות עיריית תל אביב ורמת גן, אך סירב להצעות ואמר: "אם אני אהיה ראש עיר, זה רק של העיר באר שבע". הוא עמד בראש רשימת "באר שבע 1", רשימה מקומית שנתמכה על ידי מפלגת העבודה. עם הקמת מפלגת קדימה ב-2005 הודיע על תמיכתו בה. במהלך כהונתו, פעל רבות לקידום העיר והפיכתה למרכז תרבותי וחינוכי, וזכה להערכה רבה מצד התושבים על תרומתו לעיר.