סיפורה של עמית מן ז"ל, הפראמדיקית מקיבוץ בארי הוא עוד אחד מהסיפורים הטרגיים של הנרצחים ב-7 באוקטובר. מן הייתה נצורה בקיבוץ בארי כשחדרו אליו מחבלי חמאס. ההודעה האחרונה שלה למשפחה הייתה בשעה 14:00, אז כתבה: "המחבלים פה. אני לא חושבת שאצא מפה. בבקשה תהיו חזקים אם יקרה לי משהו".
אחותה, מרי ורון, הביע השבוע ביקורת על אישור הממשלה ליום אבל לאומי לנרצחים ב-7 באוקטובר. בפוסט ברשת החברתית כתבה ורון: "שמעתי שהממשלה אישרה יום אבל לאומי לנרצחי 7 באוקטובר. השאלה האמיתית היא מתי יהיו תשובות למחדל שבגללו בכל כך הרבה בתים כל יום הוא יום אבל".
בבוקר של 7 באוקטובר כתבה ורון: "בוקר שמחת תורה, קיבוץ בארי. עמית מגיעה למרפאת השיניים כדי לטפל בפצועי ירי ראשונים, עולה בקשר מול מד"א ומתחננת לעזרה. בשיחה הזו היא עדיין לא יודעת שאף אחד לא יגיע, היא שם איתם לבדה עד הסוף, שתכף יגיע בצורה האכזרית ביותר שרק יכלה לדמיין".