השבוע עלתה על בימת בית הספר למשחק גודמן בבאר שבע ההצגה "שיער", עיבוד מחדש למחזמר המצליח מאת: ג'רום רגני וג'יימס ראדו. שיער הפך עם השנים למחזמר מהפכני ופורץ דרך.
סיפורו של ברגר וחבורתו המאמינים בחיי חופש, הכמיהה לשלום ועל הזכות להילחם למען עולם טוב יותר, אך נאלצים להתמודד מול הממסד וערכים שמרניים ששולטים בחברה. המחזמר שנכתב בסוף שנות השישים על רקע מלחמת וייטנאם ותנועת זכויות האזרח, זכה להצלחה אדירה ברחבי העולם.
מי שבחר לביים את ההצגה הוא לא אחר מאשר מנכ"ל תיאטרון באר שבע ומנהל בית הספר למשחק, שמוליק יפרח, שאת דרכו בתיאטרון החל כבמאי של לא מעט הצגות. עכשיו, אחרי לא מעט זמן שעסק בניהול, חזר יפרח לביים: "העבודה על ההצגה חדשה מרגשת אותי, במיוחד על המחזמר "שיער" שמרגיש עבורי ועבור הסטודנטים כל כך רלוונטי בתקופה הכואבת הזאת. לצערי אני לא מספיק פנוי לביים, אבל כשזה קורה אני מתרגש כאילו זאת העבודה הראשונה שלי" סיפר יפרח.
מדוע נבחר דווקא המחזמר שיער? ליפרח יש תשובה לכך: "בתקופה כה מבלבלת, סוערת וכאובה, גם אנחנו שאלנו את עצמנו מדוע לעלות את המחזמר "שיער" דווקא עכשיו. המחזמר נולד כמחאה בסוף שנות השישים כשצעירים אמריקאים נשלחים למלחמה אכזרית בווייטנאם וחלקם לא שבים ממנה. אמריקה שסועה וכואבת ואלפי צעירים יוצאים במחאה לרחובות, מגדלים שיער כביטוי לקיצוץ השיער בגיוס ומפגינים בעד שלום ואהבה חופשית. באותה התקופה, הכמיהה לשלום והמאבק על הזכות להילחם למען עולם טוב יותר שררה בקרב אותם צעירים שהממסד השמרני הגדיר כ"מורדים", והיום, מאז השבעה באוקטובר סטודנטים רבים השנה גויסו ללחימה, והחשש והדאגה לשלומם ליוו אותנו בבית הספר כצוות וסטודנטים כאחד, דבר שחיזק והדהד בבית ספרנו את הצורך לחיים ללא מלחמה וכאב.
המחזמר הזה פוגש אותנו בימים אלו במקומות הכי כאובים ומטלטלים, ולא מאפשר לנו להישאר אדישים. הוא מעורר בנו תקווה שיום חדש עוד יגיע, ושהשמש תאיר לנו את הדרך החשוכה בה אנו הולכים. כולנו זקוקים לתקווה הזו, ולכן, דווקא עכשיו עלינו לעסוק במחזמר"
יפרח מדגיש כי מדובר בהפקה גדולה ורבת משתתפים: "בימוי מחזמר הוא מורכב בגלל גודל ההפקה וריבוי המשתתפים, ובמחזמר "שיער" זה בולט יותר לאור זה שהשחקנים על הבמה לאורך כל המחזמר ובתקשורת תמידית עם הקהל, יחד עם התזמורת שגם היא על הבמה. יחד עם כל המורכבות, זאת הזדמנות חד פעמית עבור הסטודנטים ללמוד ולצמוח בהפקה שלא כולם זוכים לחוות כשחקנים מקצועיים, אנו עובדים עליה חודשים רבים והסטודנטים משקיעים את כל כולם, וזה ניכר באיכות ההצגה, המשחק, השירה והריקוד שלהם. בנוסף לכך, החלטנו שבהפקה הזאת, על מנת להעניק עושר בימתי, נצרף לקאסט גם שחקנים משנים ב' וא', בנוסף לשחקני השנה השלישית, דבר שיוצר גיבוש וחיבור נוסף בין השחקנים. הסטודנטים הופכים להיות החברים הכי טובים אחד של השני מבלי להתייחס לפערי השנים, והקרבה שנוצרת מוקרנת ישירות על הקהל, מקרבת את הצופים אליהם, ומעוררת גם בצופה את הרצון לקחת בחוויה המופלאה הזו.
איך מצליחים לנהל בית ספר למשחק בתקופה כזו כשסטודנטים במילואים ומצב הרוח לא בדיוק בשמיים?
"אנחנו עוברים יחד עם כל החברה הישראלית ימים קשים, עוד בתחילת המלחמה סטודנטים רבים גויסו, וחלקם עוד במילואים, דבר שעורר חשש ודאגה רבה לשלומם בקרב כלל בית הספר. למזלנו אנחנו מצליחים לעבור את התקופות הקשות תוך כדי שמירה על מעטפת חזקה ומכילה בעבור הסטודנטים, ולספק לקהל הצופים שלנו בבאר שבע וברחבי הארץ תיאטרון טוב איכותי, נוגע ומרגש.
כחלק מהמאבק שלנו בכל ערב אנו פונים בסיום ההצגה לקהל, ומבקשים לשאת תפילה להשבת החטופים, להחלמת כל הפצועים, שיבת חיילנו לביתם לשלום והחזרת כלל העקורים לביתם. התפילה הזאת מחזקת אותנו יחד עם הקהל ושומרת בנו את האמונה שיחד נוכל לנצח".