בשבוע שעבר, רגע אחרי שהמשחק של הפועל באר שבע נגד בני סכנין פוצץ, הבדיחה ש"רצה" ביציעים היתה איזה מסכן אמיר גנאח - עד שמקבל הזדמנות לפתוח, המשחק מפוצץ. אוהדי הפועל באר שבע משוועים כבר שנים לשחקן בית, אבל לא עוד שחקן משלים, אלא כוכב, לפחות במושגים שלנו.
אמיר גנאח, לפחות עבור אוהדי הפועל באר שבע, הוא כזה, ומשום מה הוא לא מקבל את המפתחות. אתמול, למרות שלא בלט לאורך כל הדקות בהן שיחק, הוא היה רמה אחת מעל כל השאר. חצי בישול בשער השני, קורה שיכולה הייתה להפוך לשער פנטסטי, ועוד כמה פעולות שגרמו לקהל להתעורר מהאווירה המנומנמת, הראו שוב את הפוטנציאל של גנאח. רן קוז'וך צריך להבין את מה שאליניב ברדה לא הבין - בהפועל באר שבע של היום, זה גנאח ועוד 10. אם לומר את האמת, זה לא רק גנאח, קוז'וך צריך לצאת מהקיבעון ולתת למי שטובים על המגרש לשחק. לא יכול להיות שאנטוניו ספר, מהטובים על המגרש, יושב על הספסל משחק אחרי משחק. עכשיו, אחרי פציעתו של זאהי אחמד, כבר לא תהיה לקוז'וך ברירה.
במכבי חיפה של השנה שעברה נתנו את המפתחות לענאן חלאיילי. במקרה או לא, ברגע שחלאיילי הראה את העוצמות שלו, אי אפשר היה להזיז אותו מההרכב. בבית"ר ירושלים זה עדי יונה. במכבי ת"א יש עומס בכל עמדה, ועדיין שחקן כמו דור תורג'מן מקבל יותר ויותר את הדקות שלו.
היום, אין שחקן טוב יותר בהפועל באר שבע בתפקיד של אמיר גנאח. אם ניקח בחשבון שדן ביטון, עוד שחקן בית עם ניצוצות של כוכב, אמור לשחק את ה"10", אמיר גנאח צריך להיות בהרכב כל משחק, לפחות 10 משחקים קדימה. הוא צעיר, הוא לא יבלוט תמיד, הוא לא יהיה הכי טוב על המגרש בכל משחק, אבל הפועל באר שבע תרוויח אותו אחר כך, תרוויח שקט מהקהל ומי יודע, אולי גם תרוויח ממכירה עתידית של מי שמסומן כדבר הבא.
קוז'וך צריך לקחת את המחצית הראשונה מהמשחק אמש ולהבין שקיבעון מביא לשעמומון. בליגה כמו הליגה הישראלית, שלא כל משחק מגיעה מכבי חיפה או מכבי תל אביב, אפשר להעז יותר ולהיראות יותר כמו הקבוצה מבלומפילד ומהמחצית השנייה ופחות הקבוצה של המחצית הראשונה.