הפשיעה ביישובי הדרום משתוללת, עם גניבות רכב, גניבות רכוש מתוך רכב, התפרצות לדירות, לבתי עסק ולמוסדות, ירי בלתי פוסק ועוד. במחצית הראשונה של השנה נפתחו בעומר 21 תיקי חקירה בגין עבירות אלו, במיתר 20, ביישובי המועצה האזורית בני שמעון נפתחו 23 תיקים, והרשימה עוד מתארכת. בעומר אף פנה ראש המועצה לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בבקשה שיטפל בבעיית הירי מהיישובים הסמוכים. יוזמה חדשנית וירוקה, שיוצאת בימים אלה מהיישוב, עשויה לסייע בצמצום הבעיה: הקמת גדרות סולאריים סביב יישובים, שיספקו מצד אחד הגנה - ומהצד השני עוד הכנסה כספית.
חבר מועצת עומר והיזם החברתי יוסי כהן, מוביל המיזם, גיבש הסכמות עם שלוש חברות העוסקות בתחום, ובימים אלה הוא מתכוון להגישן למועצות בנגב וברחבי הארץ. "היתרון הגדול הוא שעלויות ההקמה היקרות לא נופלות על התושבים בצורה של העלאת מיסים, אגרות והיטלים, אלא על החברה עמה מתקשרת הרשות", אמר כהן לוואלה שבע.
על פי המודל, החברה תישא בעלויות ההקמה של הגדר, ובתמורה תקבל במשך חמש שנים את ההכנסות מהחשמל שיפיקו הפאנלים הסולאריים שיותקנו עליה. מהשנה השישית, החברה והיישוב יתחלקו בהכנסות הנטו ביחס של 70% לחברה ו-30% לרשות המקומית. ההתקשרות היא ל-25 שנה, כך שהמשמעות היא 20 שנה של הכנסה ממקור טבעי ליישוב.
עוד לפי ההסכמות שגיבש כהן, הרשות המקומית תוכל לרכוש את החשמל המיוצר במחיר מופחת בהשוואה לתעריפי חברת החשמל, ובמחיר שיסוכם בין החברה היזמית לבין הרשות, ורק העודפים יימכרו לחברת החשמל.
גם בהיבט הביטחוני יוזמתו של כהן היא מרעננת וחדשנית. מעבר לעובדה שמדובר בגדר שתיאלץ להיות מאסיבית בשל התקנת הלוחות הסולאריים עליה, היא גם מהווה תשתית חשמלית להצבת מצלמות אבטחה. במקומות רבים לא ניתן להגיע לכיסוי נרחב של מצלמות בגלל מחסור בנקודת חשמל, אך הקמת הגדר פותרת את הבעיה ומאפשרת פריסת מצלמות שישדרו בצורה אלחוטית, ללא צורך בתשתיות נוספות.
"יישובים רבים בדרום ובנגב סובלים שנים מביטחון אישי מעורער, מפריצות, גניבות ומעבירות רכוש, ואף ממעשי אלימות ברוטליים המותירים בהם חותם קשה", הוסיף כהן. "אני רוצה לשחרר את החסם הכלכלי ולאפשר לפרויקט הגדר ההיקפית לצאת לדרך, ויותר מכך - להפוך הוצאה גדולה להכנסה מניבה, שגם תשפר את היכולת לפרוס מצלמות אבטחה סביב היישוב".
לדברי כהן, מספר היישובים שיוכלו ליהנות מהיוזמה הוא מוגבל. "גם הספקים הגדולים ביותר, ודיברתי עם הספקים הגדולים ביותר, אמרו לי 'יותר מארבעה חמישה יישובים לא נוכל לעשות', כי זו הוצאה ענקית לחברה. זאת אומרת שזה על בסיס כל הקודם זוכה - ראש מועצה שיהיה מהיר בהחלטה, שייתן לחברות האלה את העבודה, הוא זה שירוויח".