אם יש משהו שאוהד ישראלי בכלל ובאר שבעי בפרט לא אוהב זה לצאת ממשחק כדורגל עם המחמאות ולא עם הנקודות. זה מחזיר את האוהדים לימי וסרמיל ולתקופות שאוהדי הקבוצה חשבו שחלפו. התחושה בעיר לפני המשחק היתה 'רק לא לחטוף כמה חתיכות', הזכרונות מהשישייה ההיא לפני שנה עדיין יושבת בראש. אולי זו "העמה" המפורסמת של הנגב או החזרה של התחושה שבאר שבע כבר לא "בליגה של הגדולות".
הפועל באר שבע יצאה אתמול מבלומפילד עם המחמאות, היא נראתה טוב בחלקים גדולים של המשחק, כבשה פעמיים שערים שנפסלו עם ספקות רבות ועם סגל חסר עמדה שווה בשווה מול הסגל העמוק של הצהובים. האדומים חזרו לבירת הנגב עם תחושת פספוס ולמרות שאנחנו עדיין לא הגענו לחגים התחושה היא שהמשחק הזה הוא בבואה לעונה שלמה, שהפועל באר שבע פספסה את העונה. עתידות: הפועל באר שבע תסיים את העונה במקומות 2-3. המשחק אתמול הראה שההבדל בין זה לבין מאבק על אליפות היה הבדל של 2,3 שחקנים ועוד חודש הכנה.
רן קוז'וך פספס הזדמנות. בהפועל באר שבע סיפרו במהלך השבועות האחרונים כי קוז'וך ראה אינספור שחקנים, שהבעלים היתה מוכנה לשלם ושהוא האמין שצריך לחכות כדי לקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. קנגאווה נראה כמו בול פגיעה, ונטורה עושה רושם טוב ובכלל הפועל באר שבע ממשיכה להציג אמצע מצוין, מהטובים בכדורגל הישראלי. אבל כדורגל משחקים ב3 שלישים של המגרש ונראה שלמעלה ולמטה קוז'וך פספס. משחק ההגנה שווה גול כמעט בכל משחק. בלטקסה הוא בלם משלים אבל לא כזה שיוביל את משחק ההגנה, אין מחליף לעמדת המגן השמאלי וכשהמגן הפותח שלך הוא הלדר לופס כל אחד יודע שתצטרך מגן שמאלי מחליף לכמה משחקים. משחק ההתקפה לא קיים ורק אלוהים וקוז'וך יודעים למה ספר וגנאח לא פותחים כל משחק.
המשחק בבלומפילד הראה את הפוטנציאל של האדומים, אבל אם בית הדין יחליט על 0 0 בלי נקודות זכר למשחק מול סכנין אזי באר שבע פותחת עונה עם 3 מ 9 בליגה והדחה מוקדמת מאירופה, פספוס כבר אמרנו.
יש עוד 4 ימים לחלון ההעברות אבל מצב השוק לא משדר אופטימיות. הפועל באר שבע לא תעלה כאנדרדוג להרבה משחקים העונה וקוז'וך יצטרך ללמוד איך להביא את אותה התשוקה מבלומפילד גם למשחקים ביא' או בגרין. מיגל ויטור יחזור לחזק את משחק ההגנה, דן ביטון יוסיף חכמה בחלק ההתקפי ואוהדי הקבוצה יחזרו לחלום על עונה גדולה אבל תחושת הפספוס תחזור בכל פעם שלא תהיה רגל מסיימת.