ליאן וילדאו הוא נציג הנגב באולימפיאדה בפריז. וילדאו, כתב כאן ב' בתאגיד הוא חלק מאולפן האולימפיאדה ששלחו בתאגיד השידור לשדר מאולימפיאדת פריז יחד עם חן ביאר, דב גילהר ויואב בורוביץ. לוילדאו זו אולימפיאדה שנייה. הראשונה הייתה בלונדון 2012 אך שם שידר רק את השייט בווימות'. הוא גם שידר 2 אולימפיאדות פראלימפיות בריו וטוקיו.
ראשית, הימים הם ימי מלחמה והסיטואציה לישראלים, בטח בצרפת היא מורכבת: "היו קצת חששות, אנחנו בסיטואציה מורכבת, לא אידיאלית והיו דיבורים לפני על ההתנהלות שלנו אבל פה זה מרגיש בסדר" הוא מדגיש ומוסיף: "לא מרגישים את ההשפעות של המלחמה. אנחנו כן מנסים להצניע את הישראליות שלנו, מדברים במוניות באנגלית, אני לדוגמה לא שם אלמנטים ישראליים על התיק שלי כי אני מסתובב הרבה ברכבת תחתית אז מנסים לא לעורר דברים. כששואלים מאיפה אנחנו לרוב עונים לפי זה ששואל. או שאנחנו מתחמקים או שאומרים ישראל. זו לא סיטואציה רגילה, אין מה לעשות".
וילדאו הביא קארמה חיובית למשלחת הישראלית מכיוון שבפעם הראשונה שהגיע לשדר את הג'ודו הגיעה גם המדליה הראשונה והשנייה של המשלחת: "זה היה מאוד מרגש לשדר מאולם הג'ודו. זו היתה הפעם ראשונה שלי שאני משדר ג'ודו. התכוננתי כמו שאני מתכונן לפני שידור משחק כדורגל. הכנתי תיק שדר וחשבתי איך אני מביא את הג'ודו לרדיו. הייתי צריך להכיר את העקרונות הבסיסיים ולתאר מה קורה. מה שהיה יפה שבאיזשהו שלב היה קרב כפול, הייתי צריך לשדר את שני המזרנים, במזרן אחד היתה ענבר לניר ובשני פיטר פלציק וצריך לפצל את הראיה ואת הקשר לשניהם ולשדר את שניהם".
וילדאו ממשיך: "זה היה אתגר אבל גם כיף. זה כיף לשדר מדליה אולימפית. ב-2012 פספסתי לשדר מדליה כי הייתי צריך לשדר את לי קורזיץ זוכה במדליה אולימפית וזה לא יצא בגלל המצב הרפואי שלה, אחרת היא היתה זוכה, אני בטוח בזה. זה היה כיף לשדר, בטח בתקופה כזו, מדליה בשידור חי".
מה אכזב אותך?
"אם לומר את האמת, אכזב אותי קצת הארגון של האולימפיאדה. זה לא מושלם, יש דברים שהם לא מתוקתקים עד הסוף כמו שאתה מצפה מבחינת המארגנים.
במה שונה האולימפיאדה בפריז לעומת לונדון?
"אי אפשר להשוות בין לונדון לפריז מבחינת הסיקור שלי. בלונדון שידרתי ענף אחד. פה אני מתרוצץ בין המון אירועים וענפים. שידרתי ג'ודו והיינו באולם ההתעמלות ודיווחנו על ארתיום, היינו בבדמינטון ב12 וחצי בלילה. היינו גם ברולאן גרוס ותפסנו את המשחק של נדאל נגד דג'וקוביץ'. ראינו שיא אולימפי בבריכת שחיה. זה טירוף. אירוע מטורף ברמת התזזיתיות שלו. יצא לי לשדר גם את הנבחרת בפארק פראנס וגם פעם אחת בנאנט נגד יפן. בנאנט פגשתי את החום והלחות הכי גדולים שפגשתי בחיי. זה החזיר אותי לימי הצבא בשטח. היה חום בלתי נסבל ואני לא יודע איך שיחקו שם, אנחנו כצופים היינו מלאי מים אחרי 2 דקות. זה היה בלתי נסבל".
וילדאו גם נזכר וצוחק על מקרה שקרה לו בטקס הפתיחה של האולימפיאדה: " בטקס הפתיחה עמדנו איפה שכל הספינות, שמו את העיתונאים איפה שהשירותים הכימיים. אני כל הטקס שואף את העשן של הספינות והריח של השירותים הכימיים. סיימנו את הטקס, נסעתי למלון והקאתי את נשמתי, עלה לי כל מה ששאפתי והרחתי" הוא צוחק וממשיך: " זו חוויה מרגשת לראות את כל הלאומים. את ההתלהבות של הצרפתים מהנבחרת שלהם. האולם שחיה רעד בכל משחה של הצרפתי, כנ"ל בג'ודו עם טדי רינר. יש פה כוכבי על".
לסיום, וילדאו לא שוכח להודות למי שהכי חשובה: "מיטל אשתי היא הגיבורה. היא עושה עבודה נפלאה עם הילדים. הבת שלי הגדולה הכינה ארוחת שישי, הבן הוציא את הכלבה, ומיקה, הקטנה שלי, משקה את העציצים ודואגת לשלוח לי לבבות בוואטסאפ כל יום. לכל אחד יש את התפקיד שלו והם עוזרים. זה לא פשוט, זו תקופה ארוכה. מיטל רגילה לגיחות שלי. שנה שעברה זה היה יותר ארוך אפילו אז יש תרגולת".