בשבוע שעבר ראה אור הסינגל החדש של עמית גליסקו (31), שאמנם בשנים האחרונות גרה בתל אביב אבל תמיד אחת משלנו, מהיישוב מיתר. בימים אלו גליסקו מוציאה את אלבום הבכורה שלה Unfixable לאוויר העולם, אלבום בכורה פופ-רוק נשי בועט באנגלית. לפני חודשיים יצא הסינגל הראשון מתוכו, Drive, וכאמור, בשבוע שעבר יצא הסינגל השני שלה, get out: "האהבה למוסיקה מגיעה לגמרי מהבית", היא מספרת: " סבא שלי, אבא של אמא, זכרונו לברכה, היה אספן מוזיקה ענק. היו לו כמויות עצומות של דיסקים ותקליטים ישנים בכל פעם שהיינו מגיעים לביקור היה מתווסף עוד דיסק או עוד שכלול שעשה במערכת הרמקולים המטורפת שהייתה לו. היה משמיע לנו בוב מארלי ואלביס פרסלי ומליון סגנונות וצלילים. בבית אמא שלי גידלה אותנו על מטאליקה, פינק פלויד, לד זפלין, נירוונה וכל להקות הרוק הענקיות מפעם. היה לנו פטיפון ישן ומלא תקליטים של כל אלו (עם הימים ההורים שלי זרקו אותו יחד עם כל התקליטים ואני עד היום לא סלחתי להם על זה). וכן היינו שומעים גם אייל גולן ומוסיקה עיראקית שהיו מושמעים יותר בבית של סבא וסבתא ההורים של אבא שלי. גדלתי לתוך מוסיקה".
כילדה קטנה אני זוכרת את עצמי שרה בכל מקום אפשרי. הנסיעות באוטו עם הקלטות שאני אוהבת שהכינו במיוחד עבורי זכורות לי במיוחד. כשהייתי בת 4 היינו בנופש במלון בכנרת והייתה שם הופעה של עופר לוי, איכשהו המיקרופון התגלגל לידיי ושרתי שם יחד איתו. בסוף ההופעה הוא ירד מהבמה ניגש לאמא שלי ואמר לה "שתדעי, הבת שלך הולכת להיות זמרת גדולה!". מגיל קטן למדתי פסנתר, המשכתי לגיטרה ואז התחלתי ללמוד פיתוח קול במרכז הצעירים בבאר שבע, שם הבנתי שזה הייעוד שלי. הבנתי שאני אוהבת במה, אני אוהבת את כל מה שזה גורם לי להרגיש, להופיע, לרגש, לשיר. ככה שזה מאז ומתמיד היה שם. לא זוכרת את עצמי בלי מוזיקה".
ועדיין, רק בינואר האחרון הגיע המפנה לקריירה: "בינואר האחרון נסעתי להודו ושם מישהו אמר לי 'איך יש לך את הזכות בכלל למנוע מהעולם את המתנה שלך? הרי לכל אחד יש ייעוד לשמו הוא הגיע לכאן, היקום מראה לך פעם אחר פעם את הייעוד שלך ואת מתעלמת ממנו איך את מסוגלת?' שם הבנתי, לאן שאני לא אברח זה ירדוף אחריי וזה הדבר שאני הכי טובה בו והכי עושה אותי מאושרת.. וגם ההורים שלי הבינו את זה. הם הכי תומכים בי בעולם. מאמינים בי והולכים תמיד בראש מורם ובגאווה".
ספרי קצת על השיר החדש?
"אז Get Out חייבת לציין, אחד השירים הכי אהובים עליי באלבום. כתבתי אותו במהלך הקורונה. כשהקורונה הגיחה לעולם והושיבה אותנו בבתים היא דרשה ממני למצוא כיוון אחר בחיי. החיים בעיר הגדולה נראו לי אז כמו חלק מ"אליסה בארץ הפלאות" , מלאה באנשים מוזרים, בעלי מעמדות , החזק שורד, הכל מטושטש ומבולבל.. אני חייבת לצאת מזה. השיר הוא שפיכת ליבי על הדף על נטישת הרגלים ישנים ורעים גם כשאתה אבוד בשממה של ספק, ומהסערה הרגשית שמגיעה עם מסע הגילוי העצמי. בשיתוף פעולה עם המפיק בן שופן, יצרנו שיר פופ- רוק בועט שמתעמק במסע המורכב של להשתחרר מציפורניי ההרגלים הישנים. אז ישבתי על הפסנתר בבית של ההורים שלי והתחלתי לכתוב. בעצם ממש מרבית מהאלבום שלי נכתב בתקופה הזו. התקשרתי לבן, מפיק העל של האלבום, שהוא גם דרומי לשעבר כמוני וחבר טוב משכבר הימים. אמרתי לו "בן, אנחנו חוזרים להקליט מתי אני באה לאולפן" וככה כל תקופת הקורונה עשינו סשנים ימים ולילות וסיימנו את האלבום. את כל המילים באלבום אני כתבתי והלחנתי אותם יחד עם בן.
למה עבר כל כך הרבה זמן עד שהחלטת להוציא את האלבום?
"דחיתי ממש את הקץ עם ההוצאה של האלבום. לקח לי זמן לאזור אומץ לעשות את זה. ומה גם שהתהליך הזה הוא מטורף מבחינת העלויות שלו. לא הרבה מדברים על כמה זה מאתגר כלכלית להוציא שירים. בחודש ספטמבר האחרון העליתי קמפיין הדסטארט, מימון המונים שיעזור לי להוציא את השירים ובעזרת כל האנשים הטובים שעשו את הדרך הזו יחד איתי זה קרה. וזה שזה קורה עכשיו זה דבר עצום מבחינתי. אני גאה בעצמי כל כך. בחודשים הקרובים בעזרת השם הולכים לצאת עוד 2 סינגלים מהאלבום ולבסוף כל האלבום עצמו. האלבום הזה הוא רכבת ההרים הכי גדולה שעברתי בחיי. הוא חושף את האהבות הגדולות שלי, את שיברונות הלב שחוויתי, האכזבות וההצלחות. הוא חתיכת דרך בשבילי ואני באמת מחכה כבר שכל השירים ייצאו ויעבירו אנשים אחרים מסע כמו שאני עברתי. מאמינה שלקראת ספטמבר אפתח הופעת השקת אלבום ומשם מבחינתי השמיים הם הגבול. אני רוצה לנסוע בעולם ולהשמיע את השירים שלי. לעזור לאנשים להתגבר על הפחדים שלהם ולתת להם תקווה ואין לי ספק שזה ייקרה. אני לא אעצור".
האזינו לסינגל החדש של גליסקו