סיפורו של איתי ברדיצ'בסקי ז"ל היה אחד הסיפורים המצמררים ביותר מהטבח שבוצע בתושבי עוטף עזה. בני הזוג איתי והדר החביאו את התאומים שלהם, אז בני עשרה חודשים, בממ"ד בזמן שמחבלים פרצו לביתם בכפר עזה. הם נאבקו במחבלים אך נרצחו. התאומים נשארו לבד במשך כ-14 שעות בממ"ד עד שחולצו על ידי כוחות הביטחון. איתי היה סטודנט במחלקה להנדסת חשמל במכללה האקדמית להנדסה על שם סמי שמעון והיה עתיד לסיים את לימודיו השנה. אימו, רוית, קיבלה את הדיפלומה בשמו על הבמה המרכזית בטקס שהתקיים בקמפוס באר שבע של המכללה: "תחושת פספוס גדולה מאוד", סיפרה רוית על תחושותיה. "כאב גדול מאוד שהוא לא זכה לקטוף את פרי עמלו. הוא עבד קשה, שילב אבהות יחד עם הלימודים. הוא השקיע המון בלימודים. הייתה לו תמיכה גדולה מהבית, אשתו הדר פינתה לו זמן ופרגנה לו. הוא השאיר אחריו ילדים מדהימים שגדלים כעת אצל אחותה של הדר". סגל המחלקה וחבריו ללימודים של איתי גם קיימו אחרי הטקס אירוע לזכרו.
ד"ר דמיטרי ביימל, ראש המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה בקמפוס באר שבע סיפר: "איתי בחר את ההתמחות שלו במערכות הספק, בשילוב מסלול AI- בינה מלאכותית, מסלול אשר דורש כישורים ויכולות יוצאי דופן, ואיתי אכן היה סטודנט כזה, בעל יכולות גבוהות, אשר השקיע בלימודיו תוך רצינות ואחריות, נועם הליכות ויחס מכבד אל חברי הסגל וחבריו למחלקה".
מנחה הפרוייקט שליווה את איתי, יהודה חקשור, סיפר עליו כי לכל אורך הדרך היה צנוע ואנושי, התגאה בהיותו אב לתאומים שרק נולדו והתקבל לעבודה בחברת החשמל. "הוא היה סטודנט טוב מאד, בעל רצינות והשקעה. תדהמה גדולה נפלה על כלל סגל המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, עם היוודע על הטרגדיה הנוראה, על מותו של איתי ורעייתו זכרם לברכה".
פרופ' יהודה חדד אמר בטקס: "אי אפשר שלא להזכיר עשרה סטודנטים שלנו שנפלו במערכה האחרונה ולכבודם הקמנו את קיר הזיכרון. נישא מכאן תפילה ותקווה שכל החטופים ולוחמי צה"ל הנמצאים כעת בשדה הקרב, יחזרו במהרה ובשלום לחיק משפחתם".