לראשונה במכון ברנקו וייס התקיים אירוע חגיגי ומרגש שכולו הוקרה והערכה תחת השם "ח"ח - חולמים חינוך" לא.נשי המכון. אירוע זה מהווה את הנחת האבן דרך למסורת שנתית של הוקרה לעובדים שלנו בחודשים מאי/יוני המסמנים את סוף שנת לימודים.
רינת חביביאן, ישיבה תיכונית ברנקו וייס במיתר :
רינת קיבלה על עצמה את הובלת הישיבה ואחזקתה כאשר רוב צוות ההנהלה והמחנכים בישיבה התגייסו למלחמת חרבות ברזל, כשבבית שלה עצמה, ארבע בנות ובעל בקבע והיא ראויה לח"ח ענק. "ה-7/10 יום חדש בחיי. כבר ב 6:30 בעלי נפרד מאיתנו לבסיס ונשארתי לבד עם ארבעת בנותינו, הרגשתי את האחריות על הכתפיים שלי. בצהריים התאוששתי והבנתי שרק השגרה תשמור על שפיותי. אזרתי את כוחותיי מחדש למען הילדים והמשפחה.
בערב נקראתי לזום והבנתי שהרוב מגוייסים ואני נשארת עם צוות של שישה אנשים. האם אני בכלל מוכנה להתמודד עם כל האתגרים?
בלי ניסיון והכנה מראש, בלי להעלות על דעתי שאני יכולה לצלוח את זה, הפכתי ממורה למנהלת, הבנתי שצו ה 8 שלי הוא בחינוך! עלי להתמודד ולהצליח, כי אין אפשרות אחרת!"
אריאלה לייבל-טאוב, ברנקו וייס אתגרי בית אריאל , באר שבע:
אריאלה בזוגיות ואמא לשלושה בנים: דן, רן וטל. עם ותק של 45 (!) שנות הוראה במדעים, תרפיה באומנויות, תרפיה בבישול, תרפיה באיפור ותרפיה בסטיילינג.
"אהבה ונתינה הם חלק בלתי נפרד ממני, מערכי היסוד שקיבלתי בבית הוריי. הן מעודדות אכפתיות וערנות לסובב, להושטת יד לאחר. אני מאמינה שמי שטוען נטען חזרה פי אלף מונים. בכל רגע נתון יש את הרצון להיטיב. הכוחות שבי מבעבעים כל העת ואינם מסתיימים. הרצון לעשות, לתת ולעשות טוב יותר הוא סוג של מנוע שלמעשה, האהבה היא הדלק ויש בי אהבה בשפע.
חינוך בשבילי הוא החיים. הוא הבסיס. חברה ללא חינוך ערכי ומוסרי אינה יכולה להתקיים.
מי ייתן ועשייתי לא תיגמר לעולם!"
קובי רביבו , ישיבה תיכונית ברנקו וייס במיתר:
"שאלתי פעם איש חינוך למה לא הלך להיות מרצה באוניברסיטה או בישיבת הסדר? למה נשאר איתנו בני הנוער? שמעצבנים מידי פעם. ענה לי תשובה, שהיא תמצית עולמו החינוכי. הוא אמר שזה לא חכמה גדולה להיות קטר שמחוברים אליו הקרונות והוא מושך אותם על גבי המסילה, החכמה הגדולה היא לשים את הקרונות על המסילה בדרך הנכונה.
בעבודתי החינוכית, אני מדגיש תמיד לתלמידי כי אנו רוצים לגדול באמונה, וזה קורה רק על ידי למידת ערכים ומימושם. השנה אנו מגלים עולם שלם של סיפורי גבורה מעוררי השראה מהאנשים הפשוטים ומחיילי צה"ל כאחד. סיפורים אלו מביאים מהכוח אל הפועל את עולם הערכים שלאורם התחנכו, ומדגיש שוב כמה תפקידנו כאנשי חינוך הוא משמעותי."
דורית מרציאנו, ברנקו וייס מיתרים במיתר :
"דורית הינה מורה לאמנות היוזמת, מובילה ומוציאה אל הפועל באופן קבוע יוזמות מגוונות תוך טיפוח עולמם הרגשי של תלמידים רבים הזקוקים לכך. השנה דורית יזמה תערוכה לזכרו של בוגר בית הספר שנפל במהלך הלחימה, שלו שרעבי ז"ל דרך יצירות שנעשו בעקבות הצילומים המרהיבים שלו. בתערוכה זו לקחו חלק בוגרים מן העבר, תלמידים מן ההווה, אנשי צוות ולפתיחת התערוכה הוזמנו משפחתו של הנופל, חבריו ובני קהילה. דורית הקימה מרחב מצמיח של חדר אמנות שפתוח לתלמידים לאורך מרבית שעות היממה, היא נוכחת בבית הספר שעות רבות ומאפשרת לתלמידים ולבוגרים ליצור ובמקביל להיות חלק ממשפחה מכילה ויוצרת".
חופית שהבי אינסוא, ברנקו וייס מיתרים במיתר:
"כאשר התחילה המלחמה היה חשוב לסייעת הכיתה ולי להיות בשביל התלמידים ולשמור על מעטפת ביטחון עבורם. לכן התכנסנו בכל יום בבית של תלמיד אחר. שם ניסינו לשמור על שפיות ועל שגרה. היינו מביאים מטעמים בכל מפגש, למדנו, התגבשנו ובעיקר דיברנו על הפחדים. הכוח של יחד ככיתה עזר לנו להתמודד עם הקשיים.
ביחד התגייסנו למען חיילנו הפצועים ואספנו מכל שכבה בבית הספר חטיפים וציוד לחיילים אותם חילקנו בבית החולים על מנת לשמח אותם. לראות את התלמידים שלנו בצד הנותן ובאהבה גדולה ובמסירות רבה נתנה לי להבין כמה הם אלה שקיבלו מכך".
יונתן רולניק, ברנקו וייס מיתרים במיתר:
יונתן : "הכח שמניע אותי הוא האינטראקציה עם בני הנוער והאמונה המלאה בחשיבות תפקידי כמחנך. אני אוהב לראות מול עיני כיצד מתהווה תהליך ההתפתחות שלהם והידיעה שיש לי חלק בכך מגבירה את תחושת המחויבות לתפקיד.
ב-7.10 נפל עלינו אסון. כאדם המאמין בדרך הדיפלומטיה לא יכולתי להשאר אדיש ולעמוד מהצד. הרגשתי מחויב להוות מודל לחיקוי, לקום ולפעול. זו זכות גדולה, ללוות את הנוער המדהים שלנו בשנה המאתגרת הזאת ולעבור אותה ביחד ככיתה, כשכבה, כבית ספר, כקהילה וכמדינה אחת."
למעלה מ-400 מוזמנים ומוזמנות הגיעו לערב שכלל תערוכה "חולמים חינוך", דברי ברכה של מנכ"ל ברנקו וייס, אביב קינן, ויו"ר ברנקו וייס, רא"ל במיל' אביב כוכבי, הענקת תעודות ופרס מנכ"ל לצוותי החינוך של ברנקו וייס קריית שמונה וסאסא וטקס תעודות לנבחרים ולקינוח, הופעה מרימה של להקת טיפקס.