עד לפני חצי שנה, אסף, מהנדס תוכנה בכיר עם מעל 12 שנות ניסיון בתחום הסייבר, חי את החיים הנוחים של עובד בכיר בהייטק ובאקוסיסטם התל אביבי. בספטמבר שנה שעברה הוא קיבל החלטה אמיצה לעסוק באומנות ולפתוח את הסטודיו שלו דווקא בבאר שבע: "בחצי שנה האחרונה למדתי שהאתגר המרכזי של כל אמן זה להגדיר את הקו האומנותי שלו ולמצוא סגנון שמייחד אותו. כשמסתכלים על יצירה של אמן שדבק בקו האומנותי שהגדיר לעצמו, יודעים מיד של מי היצירה מבלי שיגידו לנו את שם האמן. אני רוצה להביא אומנות שמשלבת מגוון רחב של תחומים - ציור, עבודות עץ ופיסול. כשפתחתי את הסטודיו, היה לי חשוב להיחשף לכמה שיותר סגנונות ולהביא את עצמי לרמת מומחיות בטכניקות שמשכו אותי יותר. היום, הטכניקה היא אמצעי להשגת המטרה. בסופו של דבר, המטרה באומנות היא להביא אמירה ולעורר רגש".
אם מדברים על לעורר רגש, היום היצירה הכי מבוקשת שלך זו יצירה של אסטרונאוטית שצופה בציור של ואן גוך. מה עומד מאחורי היצירה הזו?
"הדמות של האסטרונאוט מייצגת עבורי את הלך הרוח שאני שואף להגיע אליו - שחרור ממחסומים ושחרור מאמונות מגבילות. אסטרונאוט נמצא בין החלל לקרקע. כשמראיינים אסטרונאוטים, הם מספרים שלראות את כדור הארץ מבחוץ מייצר פרספקטיבה אחרת, שבה כל קשיי היומיום שלנו מתגמדים למול העוצמה של הקיום והיקום. לכן בחרתי לצייר אסטרונאוטית, כזו שמשוחררת לגמרי ממחסומים, מהתעסקות במה חושבים עליה, ומהמרוץ של היומיום. אבל לצד הניתוק, רציתי שהדמות שלי תביע כמיהה שלא קשורה לנקודה ספציפית בזמן. לכן היא מסתכלת על יצירה. כשהדמות שלי מסתכלת על יצירה, האופן שבו היא מפרשת אותה תלוי באיפה שהנפש שלה נמצאת כרגע, מהו העולם האוטופי שהיא רואה בעיני רוחה. במיוחד כשמדובר ביצירה אבסטרקטית ועמוקה כמו של ואן גוך, עם התייחסות רבה לאור ולתנועה. כך נוצרה יצירה שמצד אחד היא מאוד מוגדרת סביב הלך הרוח שאליו אני שואף באופן אישי ומנגד, המשמעות שלה מושפעת מהשאיפות והחלומות של הצופה בה".
מהתגובות שאתה מקבל, מה מושך כל כך הרבה אנשים ליצירה הזו?
"הרבה אנשים אוהבים את השילוב בין החדש לישן, ואת המשחק בין השחור-לבן לבין הפס הבודד של הצבע".
הניסיון הקודם שלך בהנדסת תוכנה נותן לך יתרון בעולם של הבינה המלאכותית, מה היתרונות והחסרונות שאתה רואה בשילוב שבין אומנות לטכנולוגיה?
"את ההתמקצעות בבינה מלאכותית התחלתי כשפתחתי את הסטודיו, צריך להכיר את העולם הזה לעומק כדי להצליח לייצר את הדמויות כך שיהיו כמה שיותר דומות למה שיושב לי בדמיון ויוכלו לשמש כהשראה לציור עצמו. היתרון בבינה מלאכותית זה שאפשר לייצר סקיצה של כל דבר שעולה לראש בעלות נמוכה. הסיכון בשימוש בבינה מלאכותית זה שהיצירה תאבד מהרגש שעל בסיסו היא נוצרה. המוח יודע מיד להבחין בין דמויות שנוצרו על ידי מכונה לבין נשים אמיתיות. אז נוצר תהליך שבו יש רעיון, שנולד מרגש מאוד גדול, סביב הרגש הזה נוצרת דמות דמיונית, דמות שעלולה ליצור ריחוק בעיני הצופה. העבודה הגדולה שלי אחר כך היא לגשר על הפער הזה, על ידי זה שאני מוריד מעט מהדיוק בציור, מייצר משהו יותר אבסטרקטי, יותר בוסרי, לפעמים אפילו לא גמור, כדי להחזיר חזרה את האותנטיות שממנה הכל התחיל. גם פה יש עבודה שלי עם עצמי לשחרר את ההקפדה על הפרטים, לשחרר את השאיפה לשלמות ולמצוא חופש בתוך האומנות שלי".
איפה אתה נמצא בפער שבין הדיוק להפשטה?
"הדיוק שיש בריאליזם מפליא אותי ומייצר בי השראה, תחום ההיפר-ריאליזם מוכיח שאין גבול למה שבני אדם מסוגלים לעשות. מנגד, אני אוהב את החופש וחוסר הסדר שיש בעבודות מופשטות. הבשורה שאני רוצה להביא, והפיצוח שאני רוצה לעשות, זה השילוב בין טכניקה מאוד גבוהה לחיבור לרגש. התקופה האחרונה חיזקה לי את זה אפילו יותר. אחרי השביעי באוקטובר, ציירתי פורטרטים של גיבורינו והכנתי יצירה לזכר הקורבנות בפסטיבל הנובה. הבנתי שהמחויבות שלי כאמן היא לתת ביטוי לרגש ולאפשר לצופה להתחבר אליו. בשונה מהעבודה בהייטק, באומנות העבודה מושפעת באופן חזק וישיר מהרגשות שלי ושל הסובבים אותי, מהמצב במדינה ומהאנרגיה שסביבי".
נגענו קצת בנסיון הקודם שלך, האם אתה מתגעגע לעולם התוכנה?
"בטח שכן. אבל התוכנה והאומנות יושבים אצלי על אותה תשוקה בסיסית של להביא מחשבה למציאות".
אז היום שמונה חודשים אחרי השינוי שלך, זה הופך לקל יותר?
"האתגרים אז והיום הם שונים. בהתחלה הכוח המניע היה ההתרגשות מהשינוי. היום יש יותר אחריות, והמוטיבציה היא סביב גיבוש החזון ומציאת הייחודיות שלי. המטרה שלי היא להפוך את Verite לשם עולמי ולהגיע לגלריות הנחשבות ביותר בעולם. אני רוצה להוכיח לעצמי ולכל מי שמחליט על שינוי כזה או אחר בקריירה, שדבקות במטרה מביאה הצלחה".
איך היום ניתן להגיע אלייך או לרכוש יצירות?
"הרבה מהחשיפה היום מגיעה דרך הרשתות החברתיות כולל אינסטגרם (@asaf_regev) או דרך אתר האינטרנט של הסטודיו שמאפשר קנייה ישירה של הדפסים. בדרך כלל מי שמעוניין לרכוש יצירת מקור מגיע לביקור בתיאום מראש בסטודיו וזו מבחינתי גם הזדמנות למשוך יותר חובבי אומנות לעיר".
אז הכיוון הוא להשאיר את הסטודיו בבאר שבע?
"כן. חזרתי לכאן במיוחד בשביל החיבור לרגש והערכים של המקום הזה. דיברנו קודם על יתרונות של העולם הדיגיטלי, אז היכולת ליצור כאן בבאר שבע ולקבל הזמנות לתערוכות בחו"ל, זה יתרון משמעותי".
מבין כל היצירות שלך, האם יש כזו שאתה לא מוכן למכור?
"כן, ציור של אישה בקולנוע שציירתי באפריל 2021, ציור ראשון שלי אחרי תקופה ארוכה של ארבע שנים. יש בו מסתורין וכיף. זה ציור עם הקפדה גבוהה על הפרטים הקטנים ואני מאוד מחובר אליו רגשית".
אתה מצייר היום בעיקר נשים, האם בציורים שלך נמצא רמז גם למה שאתה מחפש בבת זוג?
"שאלה טובה. היא לא צריכה להיות אסטרונאוטית. היא צריכה להיות שמחה וכנה".
כנות זה גם השם של הסטודיו שלך.
"כן, נכון. Verite זה אמת בצרפתית. זה אמנם התחיל מהמשיכה שלי להיפר-ריאליזם שמבוסס על דיוק בפרטים. אבל החיבור שלי לשם Verite נובע מזה שאני מאמין, במיוחד כשצוללים לעולמות חדשים, שכשעושים דברים מתוך אותנטיות, מגיעים למקומות טובים".