אלימות נגד נשים אינה מסתכמת בפגיעה פיזית. לעיתים היא מתבטאת בשליטה בכסף, בהשפלה ובפגיעה בעצמאות הכלכלית, וממשיכה להשפיע על חייהן גם לאחר הפרידה. נתונים חדשים של עמותת "רוח נשית" בדרום, שמתפרסמים לקראת יום המאבק באלימות נגד נשים שיצוין ב-25 בנובמבר, ממחישים עד כמה רחבה התופעה ועד כמה עמוקות השלכותיה - גם על ילדיהן של הנשים הנפגעות.
כמעט כל המטופלות של עמותת "רוח נשית" בדרום דיווחו על אלימות נפשית, וארבע מכל חמש דיווחו על אלימות כלכלית. כך עולה מנתוני העמותה, עוד מצביעים הנתונים גם על עלייה בשיעור הדיווחים על אלימות כלכלית ומינית בהשוואה לשנה הקודמת, ומשרטטים את ההשלכות של האלימות על מעגלים נוספים במשפחה.
על פי הנתונים, 93% מהמטופלות בסניף הדרום דיווחו על אלימות נפשית, 80.7% על אלימות כלכלית, 78.9% על אלימות מילולית, 71.9% על אלימות פיזית ו-43.9% על אלימות מינית. בהשוואה לשנה שעברה, שיעור המדווחות על אלימות כלכלית עלה מ-75.8% ל-80.7%, ואילו שיעור המדווחות על אלימות מינית עלה מ-38.7% ל-43.9%.
לצד הפגיעה בנשים עצמן, הנתונים חושפים גם את היקף ההשפעה על ילדיהן: 94.4% מהמטופלות הן אימהות, ול-156 ילדים במשפחות המטופלות יש השלכות ישירות או עקיפות של המציאות שבה גדלו. "רבות מהנשים שמגיעות אלינו מתמודדות לא רק עם השלכות האלימות שחוו, אלא גם עם הקשיים של ילדיהן", אומרת לימור לוי, מנהלת התוכניות בעמותה. לדבריה, ילדים רבים מקבלים טיפול ביחידות לשלום המשפחה, במסגרת פרטנית ומשפחתית ובבתי הספר. חלקם מתמודדים עם קשיי התנהגות והסתגלות ועיכובים התפתחותיים. "להערכתי, בכ-70% מהמקרים שבהם יש ילדים, אנחנו פוגשות קשיים כאלה. האם נדרשת לשקם את עצמה ובמקביל לדאוג לטיפול בילדיה", היא אומרת.
לוי מתארת כיצד הפגיעה עלולה להימשך גם לאחר הפרידה מבן הזוג, לעיתים באמצעות שימוש בילדים ובמחויבויות ההוריות כדי לפגוע ביכולתן של הנשים להתפרנס. לדבריה, יש אבות שמסרבים לאפשר לילדיהם לקבל טיפול, אינם מכבדים הסדרי שהות או נמנעים מאיסוף הילדים מהמסגרות החינוכיות. במקרים כאלה, האם נאלצת לעזוב את מקום העבודה בהתראה קצרה.
היא מספרת על מטופלת המועסקת בתפקיד בכיר בארגון ממשלתי, שהממונים עליה הודיעו לה כי לא יוכלו לקדם אותה בשל היעדרויותיה התכופות. "כך ההתנהלות של בן הזוג לשעבר ממשיכה לפגוע ביכולת שלה להתפרנס ולהתקדם", מסבירה לוי. במקרה אחר, לדבריה, אב שכנע את בתו כי אמה היא שפירקה את המשפחה ולקחה את כספו, ובעקבות זאת הילדה סירבה לפגוש את האם. "הילדים הופכים לעיתים לכלי במאבק נגד האישה, והיא נאלצת להתמודד גם עם הפגיעה בקשר איתם", היא מוסיפה.
נתון נוסף שמציגה העמותה נוגע להשכלת המטופלות: 17.6% מהן בעלות תואר אקדמי, לעומת 13.2% בשנה הקודמת. בעמותה מדגישים כי שיקום תעסוקתי וכלכלי הוא מרכיב חיוני בתהליך היציאה ממעגל האלימות, בבניית עצמאות ובהפחתת הפגיעה המתמשכת בנשים ובילדיהן. בעמותת "רוח נשית" מדגישים כי הנתונים מתייחסים לנשים המטופלות בעמותה ואינם מדגם מייצג של כלל נפגעות האלימות בדרום.
