הקריאה לשותפות יהודית־ערבית בשלטון המקומי מתרחבת: 168 חברות וחברי מועצות מ-68 רשויות מקומיות ברחבי הארץ, יהודים וערבים, חתמו על הצהרה משותפת הקוראת להרחבת שיתוף הפעולה בין כלל אזרחי המדינה ולקידום אחריות אזרחית משותפת. בין מובילות היוזמה אמירה דגן־חכמון, חברת מועצת עומר ויו"ר "חוזה חדש" במועצה, ואיריס פרץ, חברת מועצת בני שמעון ומנהלת רשת "קול מקומי".
המהלך מגיע בהמשך להצהרה המשותפת של ראשי רשויות יהודים וערבים, שפורסמה בתחילת החודש תחת הכותרת "מנהיגות של שותפות". באותה הצהרה קראו ראשי הרשויות להנהגת המדינה לאמץ את מודל שיתוף הפעולה שמתקיים בשלטון המקומי גם ברמה הלאומית, והדגישו כי ניתן לפעול יחד גם לנוכח מחלוקות והבדלי השקפות. כעת מבקשים גם חברות וחברי המועצות להצטרף לקריאה ולהשמיע את קולם המשותף.
בהצהרה החדשה מדגישים החותמים כי האחריות הציבורית של נבחרי השלטון המקומי אינה מסתיימת בגבולות הרשות שבה נבחרו, וכי שותפות בין יהודים לערבים היא תנאי לחברה בריאה, בטוחה ומשגשגת. לדבריהם, גם כאשר קיימות מחלוקות פוליטיות והבדלי השקפות, ניתן לקדם עשייה משותפת בתחומים הנוגעים לחיי היום-יום, בהם ביטחון אישי, חינוך, כלכלה, סביבה ואיכות חיים.
"דווקא בתקופה שבה נשמעים קולות המבקשים להרחיק, להפריד ולשלול לגיטימציה לשותפות בין יהודים לערבים, חשוב לנו להשמיע קול אחר", נכתב בהצהרה. עוד קוראים החותמים להנהגה המקומית והלאומית להרחיב את מעגלי השותפות ולבסס מציאות שבה יהודים וערבים יוכלו לפעול יחד ולקחת אחריות משותפת על עתידה של המדינה.
אמירה דגן־חכמון, חברת מועצת עומר ויו"ר "חוזה חדש" במועצה, הסבירה כי היוזמה נולדה בעקבות מכתב ראשי הרשויות, מתוך ההבנה שהקריאה לשותפות יהודית־ערבית אינה נחלתם של ראשי הרשויות בלבד. לדבריה, חברות וחברי המועצות הם נבחרי ציבור המחוברים לקהילות ולמציאות היומיומית בשטח, ולכן יש להם תפקיד משמעותי בעיצוב השיח הציבורי ובקידום חיים משותפים.
"כחברת מועצה וככלכלנית, ומתוך ההבנה שהנגב הוא מרחב חיים משותף, אנחנו יכולים להתווכח על פוליטיקה, על זהות ועל עמדות לאומיות, אבל בסופו של יום אנחנו מתמודדים עם אותן בעיות ורוצים אותם דברים: ביטחון כללי ואישי, חינוך טוב, פרנסה, שגשוג ואיכות חיים", אמרה. "אני קוראת להנהגה הארצית והמקומית להפוך את האינטרס המשותף הזה למציאות". לדבריה, היה חשוב לצרף ליוזמה נבחרי ציבור מרשויות נוספות ולהראות שהמחויבות לשותפות חוצה רשויות ותפקידים בשלטון המקומי.
איריס פרץ, חברת מועצת בני שמעון ומנהלת רשת "קול מקומי", שמקדמת את היוזמה יחד עם דגן־חכמון, הדגישה את כוחם של חברי המועצות להשפיע על השיח הציבורי גם מעבר לגבולות הרשות שבה הם מכהנים. לדבריה, רשת "קול מקומי", תוכנית מבית מרכזים לצדק חברתי הפועלת לחיזוק מעמדם והשפעתם של חברי וחברות מועצות, פועלת ליצירת חיבורים בין נבחרי ציבור מרשויות שונות סביב ערכים משותפים. "היוזמה הזו היא דוגמה לאופן שבו החיבורים הללו מאפשרים לחברי מועצה להשמיע יחד קול משמעותי בעד שותפות יהודית־ערבית וחיים משותפים, ולהפוך מחויבות מקומית לאמירה ציבורית רחבה", אמרה.
גם במכון שיטה, המלווה את היוזמה ואת קבוצת נבחרות ונבחרי הציבור בנגב, רואים בשלטון המקומי זירה שבה ניתן לקדם שיתופי פעולה גם לנוכח מחלוקות. מנכ"לית המכון, מריה ג'יריס, אמרה כי "מה שנראה בלתי אפשרי ברמה הלאומית יכול להיות טבעי ברמה המקומית". לדבריה, הניסיון בעבודה עם רשויות יהודיות וערביות מלמד כי אפשר לנהל מחלוקות ובמקביל לפעול יחד למען התושבים.
יו"ר ומייסדת מכון שיטה, חן אריאלי, חברת מועצת תל אביב־יפו וסגנית ראש העיר, הוסיפה כי בשלטון המקומי כבר מתקיימת אפשרות פוליטית אחרת, שבה נבחרי ציבור יהודים וערבים משתפים פעולה גם כשיש ביניהם מחלוקות עמוקות. "השותפות לא מחייבת הסכמה על הכול. היא מחייבת הכרה באחריות משותפת וביכולת לבנות מציאות אחרת", אמרה. "השלטון המקומי לא צריך לחכות שהפוליטיקה הארצית תשתנה. הוא יכול להראות לה את הדרך".
