לא רק מפעלים: פארק התעשייה בדרום שמתכנן מלון, בית ספר לטיסה ומהפכה סביבתית

מה אם הפסולת של מפעל אחד תהפוך לחומר הגלם של המפעל השכן? ומה הקשר בין פארק תעשייה, מערכת החינוך, מלון בוטיק ובית ספר לטיסה? בפארק התעשייה נ.ע.ם מבקשים להפוך את השאלות האלה למציאות, באמצעות חזון המשלב תעשייה מתקדמת, קיימות, חינוך וטכנולוגיה. התוכנית כוללת מתחם ייעודי לסימביוזה תעשייתית, השקעה בתשתיות אנרגיה וקידום יוזמות חדשות, בהן מלון לאנשי עסקים ובית ספר ללימודי תעופה.

סיפורו של פארק התעשייה נ.ע.ם (נתיבות, עזתה, מרחבים) החל באמצע שנות ה-80, מתוך חזון שהתגבש על רקע הצורך ביצירת מקורות תעסוקה באזור. באותן שנים התגלעה מחלוקת מקצועית בין המועצות האזוריות שער הנגב ועזתה, כיום שדות נגב, סביב אופי השותפות בהקמת אזור תעשייה מקומי. זאת, בזמן שמדיניות משרד התמ"ת דחפה להקמת אזורי תעשייה מרחביים גדולים במקום מתחמי תעשייה קטנים.

בהובלת שמעון כלפה ז"ל, אז ראש מועצת עזתה, ובשיתוף נתיבות, אופקים, שדרות ומרחבים, גובשה יוזמה עצמאית להקמת פארק תעשייה שייתן מענה לצורך בתעסוקה איכותית. לאחר סקרים שבחנו את הכדאיות הכלכלית, ההיבטים האקולוגיים והתשתית התחבורתית, השתכנע משרד התמ"ת בחשיבות הפרויקט, וכך יצא לדרך המהלך להקמת הפארק.

כיום, פארק נ.ע.ם, המשותף לנתיבות, אופקים והמועצות האזוריות שדות נגב ומרחבים, מציין 15 שנות תנופה תעשייתית ומציג אסטרטגיה המשלבת תעשייה מתקדמת, קיימות וחינוך. הפארק, שבו פועלים בין היתר מפעל טרה ומפעלים נוספים, מבקש להפוך בשנים הקרובות למוקד של תעשייה ירוקה ומתקדמת, תוך יצירת קשר הדוק עם הקהילה ועם מערכת החינוך המדעית והטכנולוגית.

יוסי אנגלר-שר, מנכ"ל הפארק, מתאר תפיסת עולם המבוססת על שני עקרונות מרכזיים: אקו-תעשייה וחינוך מדעי. "אנחנו לא רק מייצרים מוצרים", הוא אומר, "אנחנו שואלים את עצמנו כל יום, איך לתת ערך מוסף לפארק תעשייה וחושבים תמיד איך לשלב את ה'הארדקור' התעשייתי עם ערכים סביבתיים וחינוכיים".

אחד המהלכים המרכזיים שמקדם הפארק הוא הקמת מתחם לסימביוזה תעשייתית, המתוכנן להשתרע על פני כ-50 דונם. מדובר במודל המבוסס על שיתוף פעולה בין מפעלים סמוכים, שבמסגרתו תוצרי לוואי ופסולת של מפעל אחד יכולים לשמש כחומרי גלם עבור מפעל אחר. כך ניתן לצמצם את כמויות הפסולת, לחסוך בעלויות שינוע ולהפחית את הפגיעה בסביבה.

אחת הדוגמאות שמציגים בפארק היא שיתוף פעולה בין מפעל לייצור משטחים לבין מפעל סמוך, שבמסגרתו משטחי עץ מועברים ישירות בין המפעלים באמצעות שינוע פנימי קצר, במקום להוביל אותם בכבישים. בפארק מבקשים להרחיב את העיקרון הזה וליצור סביבת ייצור שבה מפעלים משלימים זה את פעילותו של זה.

לצד הסימביוזה התעשייתית, מקדם הפארק גם מהלכים בתחום האנרגיה. מפעלים בהם טרה, מובילק ואינופק חוברו לרשת הגז הטבעי, במטרה להפחית את השימוש בדלקים מזהמים כמו מזוט וסולר. נוסף על כך, הפארק קיבל אור ירוק להקמת תחנת אגירת חשמל, בשיתוף חברת החשמל והרשויות המקומיות, בהשקעה של כ-12 מיליון שקלים. במסגרת המדיניות הסביבתית, מפעלים חדשים נדרשים לתכנן התקנת פאנלים סולאריים על גגות המבנים כתנאי לקבלת היתר בנייה.

חזון הפארק אינו מסתכם בתשתיות ובמפעלים. אנגלר-שר מבקש לחבר בין עולם התעשייה לבין מערכת החינוך באזור, ולחשוף תלמידים ומורים לעולמות החדשנות, הייצור והניהול כבר בשלבי הלימוד.

במסגרת זו גובשה תוכנית מצוינות למורים מהאזור, שבמסגרתה הם נחשפים לעולם התעשייה ולתהליכי העבודה במפעלים, במטרה להנחיל לתלמידים ערכים של חדשנות וניהול. לצד זאת, מקודמות תוכניות לימוד עתידיות שישלבו התנסות מעשית במפעלי הפארק כחלק מתוכנית הלימודים. הקשר עם הקהילה בא לידי ביטוי גם בפעילויות כמו מסיק זיתים במטע הפארק עבור כיתות מצטיינות וביקורים לימודיים במפעלים.

אחד החלקים המסקרנים בחזון של פארק נ.ע.ם נוגע לתוכניות החורגות מהפעילות התעשייתית המוכרת. הפארק מקדם תוכנית להקמת מלון בוטיק, שעתיד לשרת אנשי עסקים ואורחים מחו"ל המגיעים לבקר במפעלים, לצד תיירות פנאי, בין היתר עבור רוכבי אופניים המטיילים באזור נחל גרר.

בנוסף, בשיתוף רשות התעופה האזרחית וחיל האוויר, מקודמת תוכנית להקמת בית ספר לטיסה, שיכלול מנחת למטוסים קלים וייתן מענה גם לתחומי התעופה המתקדמת, בהם רחפני ענק ומכוניות מעופפות. המהלך נועד להפוך את האזור למוקד של לימודי תעופה ותחבורה אווירית מתקדמת.

גם לשיתוף הפעולה עם התאחדות התעשיינים מרחב דרום יש חלק מרכזי בהתפתחות הפארק. הקשר בין הנהלת הפארק לתעשיינים מסייע במשיכת מפעלים ובקידום יוזמות המשלבות פיתוח תעשייתי עם הקהילה. בפארק מציינים כי לאורך השנים התפתחה במקום קהילה עסקית מגובשת, המבוססת על שיתופי פעולה ומחויבות משותפת.

דנה אופיר שדה, מנהלת מרחב דרום בהתאחדות התעשיינים, מתייחסת לחשיבות החיבור בין התעשייה לסביבה שבה היא פועלת: "פארק נ.ע.ם ממחיש את הערך שבחיבור בין תעשייה לקהילה. התאחדות התעשיינים רואה בפארק הזה דוגמה מצוינת לדרך שבה אזור תעשייה יכול להפוך למוקד צמיחה משמעותי, חשוב לנו להמשיך ולתמוך במודלים כאלה ברחבי הדרום".