במסגרת "ועידת בן-גוריון בנגב 4 - בין חזון למציאות", של "מקור ראשון" והמכון למורשת בן-גוריון, שהתקיימה היום (שני, 2.11.26) במדרשת בן-גוריון, התראיין יו"ר החטיבה להתיישבות ישי מרלינג לעיתונאית "מקור ראשון" הודיה כריש-חזוני, והתייחס בין היתר לקצב הקמת היישובים בנגב, לקשר בין התיישבות לביטחון ולאפשרות להקמת ממשלה בהשתתפות רע"מ.
בפתח דבריו אמר מרלינג: "אנחנו רואים בשנים האחרונות שינוי משמעותי במגמת ההתיישבות בנגב. הרחבות של יישובים קיימים נמצאות בתנופה, הביקוש למגורים בקהילות קטנות הולך וגובר, ומה שבעבר היה מאבק אמיתי להביא משפחות להתיישב באזור הופך היום במקומות רבים לתחרות על מקומות פנויים. הקורונה האיצה את המגמה הזו: יותר ויותר אנשים מחפשים לצאת מהבניינים, לחיות בקהילה ולגדל את ילדיהם בסביבה קהילתית".
בהמשך מתח מרלינג ביקורת על קצב הקמת היישובים: "האתגר הגדול שלנו הוא המעבר מהחלטות ממשלה לשלב הביצוע. הדוגמה הכי כואבת היא מבואות ערד ויתיר: החזון התחיל ב-2006, החלטת ממשלה ראשונה ב-2011, החלטת מועצה ארצית ב-2014, החלטת ממשלה שנייה ב-2022, וככל הנראה ב-2027 נעלה את המחנה הזמני. לפני 80 שנה עלו 11 הנקודות וקבעו את גבולות המדינה, ואנחנו באירוע של לבנות יישוב ב-20 שנה - זה לא הגיוני". לדבריו, "בן-גוריון לא היה מחכה להיתר, חד-משמעית. אנחנו היום עוצרים את עצמנו, וזה השינוי המשמעותי שצריך לעשות".
כשנשאל אם ממשלה בהשתתפות רע"מ מאיימת על ההתיישבות בנגב, השיב מרלינג: "אני חושב שממשלה עם רע"מ תהיה אסון למדינת ישראל, תהיה אסון לנגב, תהיה אסון לכל מה שקשור להתיישבות וליכולת הביטחונית. על קווי היסוד של רע"מ אין ויכוח - אין ויכוח על זכות השיבה, על החזרת הגולן. כשאנחנו נכנסים לשיח, צריך בסיס". על הנגב הוסיף: "ההסדרה של ההתיישבות הלא חוקית והלא מוסדרת בצורה כפי שהיא - זה אסון לנגב".
בדבריו התייחס מרלינג גם לקשר בין התיישבות לביטחון: "חשוב להבין שביטחון אינו יכול להתבסס רק על כוחות צבאיים. המענה הביטחוני אף פעם לא עובד לבד, אף פעם. חיילים מגיעים לחודש, לחודשיים, לשלושה, והמפקדים מתחלפים. תושב שחי במקום, רבש"ץ, חקלאי שמכיר כל שביל וכל פינה בשטח וקהילה חזקה הם חלק בלתי נפרד מתפיסת הביטחון הלאומית. לכן, לצד המענה הביטחוני, המדינה חייבת להשקיע בתשתיות, בחינוך, בתרבות, בתעסוקה ובעוגנים אזוריים משמעותיים כמו אוניברסיטאות ובתי חולים". לדבריו, "כשמסתכלים על תמונת הלוויין של ישראל בלילה - הנגב הוא ריק. תוכנית הנגב 2048 צריכה להציב חזון שבו הנגב אינו נמצא בשולי המפה, אלא במרכזה. אם מדינת ישראל רוצה - מדינת ישראל יכולה".
בסיום דבריו אמר: "הנגב והגליל הם המשימה הלאומית הבאה של ישראל, והם יהיו אחד המבחנים המרכזיים של הממשלה הבאה. אי אפשר שאדם יחכה 10 שנים לבית שלו - אנחנו צריכים שבשנה הבאה יהיה לו בית, שיוכל לעבוד ולהתפרנס בכבוד וללכת להצגה בערב. כפי שבן-גוריון הבין כבר בראשית הדרך, ההתיישבות היא לא רק עניין של מגורים - היא חלק מבניית המדינה ומעיצוב עתידה".