שדרות מזוהה כבר שנים עם המציאות הביטחונית בדרום, אבל לצד האזעקות וסבבי הלחימה התפתחה בה גם עשייה תרבותית ענפה. במרכזה פסטיבל קולנוע דרום, שמציין השנה 25 שנות פעילות והפך לאחד מאירועי התרבות המזוהים עם העיר.
הפסטיבל, שצמח מתוך בית הספר לאמנויות הקול והמסך במכללת ספיר, מביא לשדרות יוצרים, אנשי קולנוע וקהל מכל רחבי הארץ. לצד הקרנות בכורה ומפגשים עם יוצרים, הוא מעניק במה גם לקולות מקומיים ולסיפורים מהנגב המערבי, שלא תמיד זוכים לחשיפה במרכזי התרבות הגדולים.
לרגל חגיגות חצי היובל, שוחחנו עם ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, על מקומו של הפסטיבל בחיי העיר, על תרומתו לעשייה המקומית ועל האפשרות לפתח בשדרות תעשיית קולנוע שתפעל לאורך כל השנה.
אלון, 25 שנה לפסטיבל קולנוע דרום. מה לדעתך הוא שינה בעיר?
"הפסטיבל הביא לשדרות קהל שלא בהכרח היה מגיע לכאן אחרת. אנשים מגיעים לראות סרטים, לפגוש יוצרים ולהכיר את העיר. מעבר לכך, הוא פתח דלת ליוצרים מקומיים ונתן מקום לסיפורים שלא תמיד מגיעים למסך. עם השנים הוא הפך לחלק מחיי התרבות של שדרות, וזה בעיניי ההישג המשמעותי."
רוב תעשיית הקולנוע בישראל עדיין מרוכזת במרכז הארץ. איך דווקא שדרות הצליחה לבסס לעצמה מקום בתחום?
"יש כאן שילוב של מכללת ספיר, סינמטק שדרות ואנשים שבחרו ללמוד וליצור באזור. במשך השנים נוצרה כאן קהילה של יוצרים, סטודנטים ואנשי מקצוע. אני חושב שגם לסיפורים שמגיעים מהדרום יש חלק בזה. אלה סיפורים שלא תמיד מקבלים במה במקומות אחרים."
חגיגות חצי היובל מתקיימות לאחר תקופה מורכבת במיוחד עבור שדרות. אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיהם השפיעו על שגרת החיים בעיר, ובכלל זה גם על פעילות מוסדות התרבות.
אחרי כל מה ששדרות עברה, איזו משמעות יש לקיום הפסטיבל דווקא עכשיו?
"יש לזה משמעות גדולה. התושבים עברו תקופה קשה, והם רוצים לחזור לחיים רגילים. חלק מזה הוא גם האפשרות לצאת מהבית, לראות סרט, להשתתף באירוע תרבות ולפגוש אנשים. אנחנו לא יכולים לעסוק רק בביטחון. צריך לדאוג גם לחיי התרבות והפנאי של התושבים."
אתה חושב שהקולנוע יכול לתת מקום גם לסיפורים של 7 באוקטובר ושל השנים האחרונות?
"אני מאמין שכן. יש כאן אנשים שעברו חוויות קשות, ולכל אחד יש דרך אחרת להתמודד איתן. יש מי שבוחר לכתוב, יש מי שמצלם ויש מי שמספר את הסיפור שלו בדרך אחרת. חשוב שהיוצרים המקומיים יוכלו להביא את נקודת המבט שלהם, מתוך החיים כאן."
לצד מעמדו של הפסטיבל, אחת השאלות המרכזיות היא כיצד ניתן להרחיב את העשייה הקולנועית בשדרות גם מעבר לימי האירוע. מדי שנה לומדים במכללת ספיר סטודנטים לקולנוע, אך אפשרויות התעסוקה בתעשייה עדיין מרוכזות במידה רבה במרכז הארץ.
סטודנטים מגיעים ללמוד קולנוע בספיר, אבל לא כולם נשארים באזור אחרי הלימודים. מה צריך לקרות כדי לשנות את המצב?
"צריך ליצור כאן יותר אפשרויות תעסוקה. אם אנחנו רוצים שצעירים יישארו בדרום, הם צריכים לדעת שיש להם אפשרות להתפתח מקצועית ולהתפרנס מהתחום שלמדו. זה נכון לקולנוע וזה נכון גם לתחומים אחרים. המטרה היא שלא יצטרכו לבחור בין הקריירה שלהם לבין המגורים באזור."
האם אתה רואה אפשרות ששדרות תהפוך גם למוקד של הפקות קולנוע וטלוויזיה?
"אני חושב שיש כאן בסיס שאפשר לפתח. יש מוסדות לימוד, יוצרים ואנשי מקצוע, ויש גם רצון להרחיב את הפעילות. צריך לבחון איך מביאים לאזור יותר הפקות ואיך מייצרים שיתופי פעולה שיאפשרו לאנשים לעבוד בתחום לאורך השנה, ולא רק סביב הפסטיבל."
איפה היית רוצה לראות את פסטיבל קולנוע דרום בעוד חמש שנים, כשיציין 30 שנות פעילות?
"הייתי רוצה לראות אותו ממשיך להתפתח ולמשוך יוצרים וקהל מכל הארץ, אבל חשוב לי לא פחות לראות יותר יוצרים מקומיים משתלבים בתעשייה. אם צעירים שגדלו בשדרות יוכלו ללמוד כאן, לעבוד בתחום ולהמשיך לגור באזור, מבחינתי זו תהיה הצלחה משמעותית."