קולות ירי כבדים נשמעו שוב בסוף השבוע האחרון ביישוב גבעות בר, מכיוון העיר הסמוכה רהט. הפעם, לדברי תושבים, הירי נשמע באופן מסיבי מאוד מה שעורר בהלה וחשש בקרב רבים. האירוע מציף מחדש את שאלת הביטחון ביישובי הנגב על רקע אזהרותיו האחרונות של ראש השב"כ, דוד זיני, לפיהם "יש מקומות בפזורה עם תשתיות צבאיות" והחשש מהתפתחויות ביטחוניות בנגב.
"המציאות שבה תושבי הנגב מופקרים לקולות ירי בלתי פוסקים ללא שום דין וחשבון מהמשטרה הגיעה לנקודת אל חזור. כשהמדינה מוותרת על הריבונות שלה, היא דוחקת את האזרחים לפינה שבה אין ברירה אלא לקחת את הביטחון לידיים." אמרה בילי כהן, תושבת גבעות בר, שהתייחסה למציאות שאיתה מתמודדים התושבים "די להיתמם. אם מדינת ישראל לא תתעורר עכשיו עם תוכנית לאומית מקיפה ותשיב את הסדר בכוח החוק, הנגב יהפוך ליהודה ושומרון. הציבור כאן איבד את הסבלנות ולא נשב עוד בחיבוק ידיים."
על רקע התחושות הקשות של היעדר משילות בנגב, דוח של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות שנחשף ב'חדשות סוף השבוע 12', מצביע על מה שהמשרד מגדיר כתהליכי "פלסטיניזציה" בחברה הבדואית בנגב, ומזהיר כי בתוך שנים עלולה הסוגיה להגיע ל"נקודת אל חזור".
"סוגיית הפלסטיניזציה בקרב החברה הבדואית בנגב נמצאת בנקודה קריטית בכך שבעוד מספר שנים אנו עלולים להיות בנקודת אל חזור שבה אוכלוסייה זו תהיה מוטמעת רובה ככולה בנרטיב הפלסטיני הרואה במדינת ישראל ישות כובשת וקולוניאליסטית." נכתב בדוח.
עוד עולה מהדוח כי כ-22% מכלל האוכלוסייה הבדואית בנגב בעלת זיקה פלסטינית, נוסף על כך, לפי הדוח, בין כ-7,000 נשים פלסטיניות מתגוררות בישראל כחלק ממשפחות פוליגמיות, תופעה שנדונה בדוח מיוחד של מבקר המדינה (אפריל 2026) שהתמקד בהיבטי משילות בנגב.
בעקבות הממצאים, מציג הדוח שורת המלצות לפעולה מיידית, בהן הגברת האכיפה, החמרת הענישה, ביטול הזכאות למענקים וגירוש שוהים בלתי חוקיים. זאת, על רקע תחושת היעדר המשילות שעליה מתריעים תושבי הדרום והחשש מפני האפשרות שהאיום הבא יגיע מבית.