אות בן גוריון מוענק מדי שנה לאנשי מופת מעוררי השראה, אשר תרמו תרומה משמעותית לנגב או לחברה הישראלית, ומגלמים חלוציות, נועזות, מחויבות לעם ולמדינה ואמונה במדע, חינוך ויצירה לשנות את פני המציאות. הדג נחש הם מהדוגמאות בישראל ליצירה שלא מסתפקת בשיקוף המציאות, אלא מבקשת להשפיע עליה. במשך שלושה עשורים הפכה הלהקה את המוזיקה לכלי לביטוי חברתי, לביקורת ולחיבור בין חלקי החברה הישראלית, ואף פעלה באופן אקטיבי לריפוי דרך המוזיקה והנגשתה לקהלים מגוונים.
העשייה החברתית של חברי 'הדג נחש' קיבלה ביטוי עוצמתי במיוחד בעקבות מתקפת 7 באוקטובר. מאז פרוץ המלחמה קיימה הלהקה שורה ארוכה של הופעות בהתנדבות בפני מפונים, חיילים, פצועים בבתי חולים ומשפחות שנפגעו מהמלחמה. מתוך המפגשים הללו נולדה ההבנה כי למוזיקה יש תפקיד גם ברגעי משבר - לא רק כמקור לבידור, אלא כדרך ליצור חיבור, להעניק נחמה ולחזק חוסן.
מתוך תפיסה זו הקימה הלהקה את עמותת "100 דגים", העוסקת בחיזוק החוסן באמצעות מוזיקה ויצירה. אחד ממיזמי הדגל שלה הוא "דג עוטף": פעילות המיועדת לתושבי עוטף עזה ולבני משפחותיהם, ומשלבת מוזיקה, יצירה וכלים מעולמות הטיפול. עבור תושבי העוטף, שחוו ב-7 באוקטובר טראומה ואובדן בקנה מידה חסר תקדים, הפעילות מבקשת להשתמש בכוחה של המוזיקה כדי לסייע בתהליך ארוך ומורכב של התמודדות, חיבור וריפוי". הבנו שאנחנו מגישים עזרה ראשונה תרבותית", אמר סטריט על ההופעות שקיימה הלהקה לאחר 7 באוקטובר. מאז הפכה התובנה הזו לעשייה מתמשכת בשטח.
עוד לפני כן, במסגרת העשייה החברתית שלהם, מזוהה להקת הדג נחש עם "פסטיבל בשקל", פרויקט שייסד שאנן סטריט וההרכב התנדב בו רבות. 'פסטיבל בשקל' ביקש להביא תרבות ומוזיקה איכותית לקהלים שלא תמיד זוכים ליהנות ממנה בשל חסמים כלכליים או גיאוגרפיים. במשך השנים הגיע המיזם לקהילות רבות ברחבי הארץ והפך את התרבות לכלי של צמצום פערים וחיזוק הקשר בין מרכז לפריפריה. הקשר של חבר הלהקה, שאנן סטריט, לנגב החל עוד בנעוריו. הוא למד בבית הספר לחינוך סביבתי במדרשת בן גוריון בשדה בוקר, בלב הנגב, והחוויה הזו הותירה בו חותם עמוק. ערכי החלוציות, האחריות החברתית והחיבור לנגב שליוו אותו מאז מצאו את דרכם גם ליצירתו ולעשייתו הציבורית.
במשך 30 שנות פעילותה הפכה "הדג נחש" לאחת הלהקות המזוהות ביותר עם המוזיקה הישראלית העכשווית. שירים כמו "שירת הסטיקר", "זמן להתעורר", "הנה אני בא" ו"שיר נחמה" הפכו לחלק מפסקול החיים בישראל, תוך שהם עוסקים בזהות, חברה, פוליטיקה, שוויון, גזענות, תקווה והמציאות הישראלית. החיבור בין המסר האמנותי לבין העשייה בשטח הוא שעומד במרכז הבחירה בלהקה כזוכי האות השנה: יצירה שמעלה שאלות על החברה הישראלית - לצד התייצבות ממשית לצד אנשים וקהילות ברגעים שבהם הם זקוקים לכך יותר מכול.
נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ, אמר: "דוד בן-גוריון האמין בכוחם של אנשים לחלום על מציאות אחרת ובעיקר בכוחם לפעול כדי להפוך את החלום למציאות. הדג נחש עושים זאת בדרך שלהם, באמצעות מוזיקה, יצירה אומנותית ביקורתית ומעורבות חברתית. במשך שלושה עשורים הם לא רק שרו על החברה הישראלית, אלא היו חלק פעיל מהניסיון לשנות אותה. מהנגשת תרבות בפריפריה, דרך יצירה שמעלה שאלות של שוויון וצדק חברתי, ועד הפעילות החשובה שלהם למען תושבי העוטף והנגב לאחר 7 באוקטובר. הם הוכיחו פעם אחר פעם שיצירה יכולה להיות גם מעשה של אחריות ושל תקווה. יש משמעות מיוחדת להענקת האות השנה דווקא להם. הנגב זקוק לא רק לשיקום פיזי, אלא גם לחיזוק של הרוח, הקהילה והאמונה בעתיד. שאנן והדג נחש בחרו להיות שם, ואנחנו מבקשים להוקיר אותם על כך."