איך משתנה מקצוע העיצוב בעידן שבו אפשר לייצר תמונה, ממשק או אנימציה בתוך שניות? זו הייתה אחת השאלות המרכזיות בכנס "AI DESIGN & BEER", שערכה השבוע המגמה לתקשורת חזותית במכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע.
אל הכנס הגיעו סטודנטים, מרצים ומעצבים, שביקשו לבחון לא רק את היכולות של כלי הבינה המלאכותית, אלא גם את השאלה מה נשאר בידיו של המעצב בעולם שבו חלק גדול מהעבודה הטכנית יכול להתבצע באמצעות כלים אוטומטיים.
עידית רון, ראשת המגמה לתקשורת חזותית במכללה, פתחה את האירוע עם תפיסה שמלווה את תוכנית הלימודים: "ה-AI לא יחליף את המעצב; מעצב שיודע להשתמש ב-AI יחליף את אלה שלא יודעים". לדבריה, השימוש בכלים החדשים מאפשר לקצר תהליכים של מחקר וביצוע, אך אינו מבטל את הצורך בחשיבה קונספטואלית, עין ביקורתית, הבנת הקשר ויכולת לקבל החלטות עיצוביות.
בהמשך הציגה יוליה קורנבלט, הרכזת המקצועית במגמה ושותפתה של רון בסטודיו לעיצוב Blue Bear, מקרה בוחן מעולם הפיננסים תחת הכותרת "זה נראה חכם, אז למה זה לא עובד?". דרך הדוגמה היא ביקשה להמחיש כיצד גם ממשק שנראה מתקדם או טכנולוגיה מתוחכמת עלולים להיכשל ללא ארכיטקטורת מידע נכונה והבנה של התנהגות המשתמשים.
במהלך הכנס עסקו המרצים גם בהיבטים נוספים של עבודת המעצב בעידן הבינה המלאכותית. נרקיס שגב דיברה על מקומם של הדפוס והמוצר הפיזי לצד העולם הדיגיטלי; ג'ניה אטין עסקה בחשיבותו של המעצב מעבר למסך, בהיררכיה, טיפוגרפיה ובשימוש מדויק בפרומפטים; ואיגור יבלונובסקי הציג את האפשרויות לשילוב כלי AI בתוכנת After Effects ובעבודת האנימציה.
הדיון בכנס לא עסק רק במה שהבינה המלאכותית יודעת לעשות, אלא גם במה שהיא עדיין אינה מחליפה: היכולת להבין סיפור והקשר, לקבל החלטות, להפעיל שיקול דעת וליצור מתוך נקודת מבט אנושית. את הערב חתם איש הצילום והמרצה ניק סמירנוב, שסקר כלים מתקדמים בתחום והתייחס לשאלה האם הטכנולוגיה יכולה להחליף את האדם שמאחוריה. "ה-AI לא יכול להחליף אותי - לא כי הוא לא טוב, אלא כי הוא לא בן אדם", אמר.