רואה חשבון מנתיבות שנפגע בתאונת מעלית בשנת 2019 יקבל 290 אלף שקל במסגרת הסכם פשרה שאושר לאחרונה בבית משפט השלום בבאר שבע. זאת, לאחר שמומחה שמונה מטעם בית המשפט קבע כי התאונה גרמה להחמרה במצבו הרפואי והתפקודי, וזאת לצד מחלת רקע שממנה סבל עוד קודם לכן.
התאונה אירעה בפברואר 2019, בשעות אחר הצהריים, סיים רואה החשבון, בעל משרד בקומה השנייה במתחם משרדים בנתיבות, את יום עבודתו ונכנס יחד עם שותפו למעלית בדרכם לקומת הקרקע. לדבריו, זמן קצר לאחר שהמעלית החלה לנוע היא נפלה מטה, והוא נחבט בחוזקה בגבו התחתון, באגן ובראש. גם שותפו נפל, והשניים נותרו לכודים בחשיכה בין קומת הקרקע לקומה הראשונה. לאחר כ-40 דקות חולצו השניים בידי צוותי כיבוי אש, וב' פונה באמבולנס לבית החולים סורוקה בבאר שבע, שם התלונן על כאבים בגב התחתון, בירך ובברכיים.
לטענתו, עוד קודם לאירוע סבלו הוא ושותפו מתקלות חוזרות במעלית ואף פנו בנושא להנהלת המתחם. כשבועיים לפני התאונה, לדבריהם, נמסר להם כי "נשבר חוט במעלית", וכי יש צורך בריתוך ובהמשך כי התקלה תוקנה.
בימים ובחודשים שלאחר התאונה החל מצבו להתדרדר. ימים ספורים לאחר האירוע כבר תועד קושי משמעותי בהליכה ובשינויי תנוחה, ובהמשך נמצאו ממצאים באגן שיכלו להתאים לשבר בשלבי ריפוי. בשנים שלאחר מכן תועדו אצלו כאבים בגב ובאגן, צליעה וקשיי הליכה. תחילה החל להשתמש במקל, ובהמשך אף בכיסא גלגלים למרחקים גדולים. לצד הפגיעה הגופנית החל לסבול גם מחרדה ממעליות ומהפרעת פוסט טראומה. הפגיעה הקשתה עליו גם בעבודתו. משרדו נמצא בקומה השנייה, שאליה ניתן להגיע במעלית או באמצעות שלושה גרמי מדרגות. לטענתו, לאחר התאונה כבר לא היה מסוגל לעלות במדרגות, וכל השבתה של המעלית הפכה מבחינתו גם להשבתה של יום עבודה.
אלא שכאשר פנה לחברת הביטוח, לקבל פיצוי על נזקיו, זכה למכתב דחייה. במכתבה טענה החברה כי מצבו הקשה אינו מהתאונה. ואכן, רואה החשבון סבל עוד לפני תאונת המעלית ממחלת שרירים ניוונית, ובשנת 2015 כבר הוכרה לו נכות רפואית משמעותית במסגרת נכות כללית בשיעור של 85%. הנתבעות טענו כי עיקר הקשיים בניידותו וההידרדרות במצבו נובעים מהמחלה הניוונית ממנה הוא סובל, ולא כתוצאה מאירוע במעלית.
לאחר שהבין כי חברת הביטוח והגורמים האחרים אינם מקבלים את טענתו באשר לנזק שנגרם לו, פנה רואה החשבון לעו"ד מיכאלה דימרץ, העוסקת בתביעות נזקי גוף ובמימוש זכויות רפואיות. באמצעותה טען כי השאלה איננה אם סבל ממחלה קודם לתאונה, אלא אם התאונה גרמה להחמרה נוספת ונפרדת במצבו הרפואי והתפקודי. באפריל 2024 הגישה עו"ד דימרץ בשמו תביעת נזקי גוף לבית משפט השלום בבאר שבע. התביעה הוגשה נגד מחזיקת המתחם ונגד חברת שירותי ניהול ואחזקה למבנה; חברת הביטוח, שביטחה את שתי החברות ושינדלר נחושתן מעליות, שהייתה אחראית לפי התביעה על תחזוקת המעלית ותקינותה השוטפת. בתביעה נטען כי המעלית כשלה וכי הנתבעות לא מנעו את התאונה, ולא טיפלו בסיכונים הנשקפים מהמעלית, חרף תקלות ופניות קודמות בנוגע לפעילותה.
הנתבעות דחו את הטענות. חברת הניהול וחברת הביטוח טענו בין היתר כי המעלית תוחזקה ונבדקה כנדרש וכי עיקר מצבו הרפואי של רואה החשבון נובע ממחלת השרירים שממנה סבל עוד קודם לכן. גם חברת המעליות דחתה את הטענות, חלקה על עצם תיאור האירוע כ"צניחת מעלית" וטענה כי המעלית טופלה באופן שוטף, עמדה בתקנים ונבדקה בידי בודק מוסמך. גם במישור הרפואי הציגו הצדדים עמדות מנוגדות בנוגע לקשר שבין התאונה לבין מצבו של רואה החשבון.
בסופו של דבר קבע מומחה שמונה מטעם בית המשפט כי על אף מחלת הרקע הקשה ממנה סובל רואה החשבון, התאונה גרמה להידרדרות במצבו הרפואי והתפקודי, והעריך את תוספת הנכות הקשורה לתאונה בשיעור של 10 אחוזים.
לדברי עו"ד דימרץ, המחלוקת המרכזית בתיק לא הייתה על עצם קיומה של מחלת הרקע, אלא על השינוי שחל במצבו של רואה החשבון לאחר התאונה. לדבריה, העובדה שאדם מגיע לתאונה עם מחלה או נכות קודמת אינה שוללת כשלעצמה את האפשרות שתאונה נוספת תחמיר את מצבו ותגרום לו נזק נוסף.
עו"ד דימרץ ניהלה במסגרת ההליך גם מאבק סביב בירור נסיבות התקלה במעלית. היא דרשה לקבל מסמכי תחזוקה, קריאות שירות ומידע על תקלות ותיקונים, וטענה כי אין לצפות מאדם שנפגע במעלית לדעת בעצמו איזה רכיב טכני במערכת כשל, כאשר המידע מצוי בידי מי שמנהלים ומתחזקים אותה.
לאחר מספר דיונים ובתום משא ומתן בין הצדדים הושגה לבסוף פשרה. במסגרת הסכם הפשרה נקבע כי רואה החשבון יזכה לפיצוי כולל בסך 290 אלף שקלים. כאשר חברת הניהול וחברת הביטוח ישלמו יחד מחצית מהסכום, 145 אלף שקלים וחברת המעליות תשלם 145 אלף שקל נוספים. פיצויים אלה לא יקוזזו מהגמלה אותה הוא מקבל מהמוסד לביטוח לאומי עקב נכותו. ההסכם סיים את התביעה ואת המחלוקות הנובעות מהאירוע, מבלי שהנתבעות הודו באחריותן, ובית משפט השלום בבאר שבע נתן לו בימים אלה תוקף של פסק דין.
לדברי עו"ד דימרץ, המקרה ממחיש את הקושי שעמו מתמודדים נפגעי תאונות שסבלו עוד קודם לכן מבעיה רפואית: "עצם קיומה של מחלת רקע לא אומר שכל הידרדרות עתידית במצבו של אדם נובעת ממנה. במקרים כאלה צריך לבחון מה היה מצבו לפני התאונה, מה השתנה בעקבותיה ומה מלמד התיעוד הרפואי לאורך הדרך".