עיריית נתיבות עתרה לבג"ץ, הפעם בדרישה לחייב את המדינה ליישם את החלטת הממשלה, שאישרה תוכנית בהיקף של כ-1.8 מיליארד שקלים לשיקום ופיתוח של 25 יישובים שנפגעו באופן חריג בעקבות 7 באוקטובר. לטענת העירייה, אופן יישום ההחלטה על ידי משרדי הממשלה מצמצם באופן משמעותי את חלקה של נתיבות בתקציבי השיקום, ובמקרים מסוימים תקציבים שכבר אושרו כלל לא הועברו.
העתירה הוגשה נגד ראש הממשלה ושרי האוצר, הביטחון הלאומי, הנגב והגליל, הרווחה והעבודה, באמצעות עורכי הדין שלי לב־שרמן, רון צין ותאיר סיניצין ממשרד ארנון, תדמור־לוי.
נתיבות, המרוחקת כ־8 ק"מ מגדר המערכת, נותרה מחוץ לחבל תקומה, שהוגדר לפי טווח של עד 7 ק"מ. בעירייה טוענים כי למרות המרחק, העיר ספגה פגיעה משמעותית במהלך המלחמה, ובה מאות רקטות נורו לעברה, תושבים נהרגו ונפצעו ונמצאו בה עשרות זירות הרס.
נזכיר כי בשל כך בפברואר 2024 הגישה העירייה עתירה ראשונה לבג"ץ, בדרישה להיכלל במענה השיקומי. בעקבות העתירה גיבשה המדינה מסגרת סיוע נוספת ליישובים שמחוץ לחבל תקומה. עבודת מטה ממשלתית קבעה כי לצד 47 יישובים בחבל תקומה, 25 יישובים נוספים ספגו "פגיעה כוללת חריגה", אך לא קיבלו מענה ממשלתי.
באוגוסט 2025 התקבלה כאמור החלטת ממשלה 3303, במסגרתה אושרה תוכנית שיקום ופיתוח לאותם 25 יישובים, לשנים 2025-2029, בהיקף של כ־1.8 מיליארד שקל. לאחר קבלת ההחלטה נמחקה העתירה הראשונה, ובג"ץ חייב את המדינה בהוצאות. כאשר התוכנית כוללת יישובים בשטחן של שש רשויות: נתיבות, אופקים והמועצות האזוריות אשכול, שער הנגב, שדות נגב ומרחבים. בעוד שכל תושבי נתיבות ואופקים נכללים בתוכנית, רק חלק מהיישובים במועצות האזוריות נכללים בה, מאחר שיישובים אחרים מקבלים מענה במסגרת חבל תקומה.
מחצית מהאוכלוסייה, אך רק רבע מהתקציב: כעת, טוענת העירייה כי הבעיה אינה עוד עצם ההכרה בצורך בשיקום, אלא אופן יישום התוכנית וחלוקת התקציבים. לפי העתירה, בנתיבות מתגוררים כ־61 אלף תושבים, המהווים כמחצית מכלל אוכלוסיית היישובים הכלולים בהחלטה. בעירייה טוענים כי למרות זאת, בחלק מהסעיפים חלקה בתקציב עומד על רבע ואף פחות. אחת הדוגמאות שמובאות בעתירה נוגעת לתקציב של 4 מיליון שקל בשנה לשיפוץ ולהצטיידות של מוסדות ציבור. לפי התבחינים שקבע משרד הנגב והגליל, כל רשות המונה יותר מ־10,000 תושבים זכאית לעד מיליון שקל. לטענת העירייה, משמעות הדבר היא שנתיבות זכאית לרבע מהתקציב השנתי בלבד - סכום זהה לזה שמיועד לאופקים, אף שאוכלוסיית נתיבות גדולה משמעותית.
בעירייה טוענים כי במקום לקבוע תבחינים ייעודיים לתוכנית השיקום, המשרד החיל עליה מודל תקציבי כלל־ארצי שנבנה כבר באפריל 2025, עוד לפני שאושרה החלטת הממשלה 3303, ושנועד לתקצוב שוטף של רשויות מקומיות. כך למשל נטעו בעתירה כי מודל שנבנה להתמודדות עם אלימות ופשיעה בשגרה אינו תואם, לטענת העירייה, את מטרתה של תוכנית השיקום שנקבעה בעקבות הפגיעה החריגה ב־25 היישובים. עוד מצביעה העירייה גם על סעיף של 10 מיליון שקלים שהוקצה לאמצעים טכנולוגיים ביטחוניים. לטענתה, התקציב לא הועמד כתקציב נפרד, כאשר המשרד לביטחון לאומי רואה בתקציב שכבר הועבר במסגרת התוכנית למניעת אלימות כמענה גם לסעיף זה.
גם בתחום הרווחה מצביעה העירייה על קשיים ביישום. במסגרת התוכנית אושרו לנתיבות כ־21 מיליון שקל לחמש שנים, שהם כ־4.2 מיליון שקל בשנה. לטענת העירייה, את התקציב שיועד לשנת 2025 לא ניתן היה לממש בשל פרק הזמן הקצר והליכי האישור שנמשכו מעבר לשנת התקציב. לאחר מכן, לטענתה, משרד האוצר לא אישר להעביר את יתרת התקציב לשנים הבאות.
עוה"ד רון צין, שלי לב-שרמן ותאיר סיניצין ממשרד ארנון, תדמור-לוי, המייצגים את העירייה, מסרו: "העתירה אינה מבקשת מבית המשפט לקבוע מדיניות תקציבית חדשה. המדיניות כבר נקבעה בהחלטת הממשלה. הטענה היא שביישומה נעשה שימוש בתבחינים שאינם מותאמים לתכליתה, ובחלק מהמקרים בתבחינים שנקבעו עוד קודם לכן ולצרכים אחרים. החלטת הממשלה הבחינה במפורש בין הרשויות שדרכן מועברים הכספים לבין היישובים שעבור תושביהם הם מיועדים. כאשר מטשטשים את ההבחנה הזו ומצמצמים את משקלו של גודל האוכלוסייה, התוצאה, לטענת העירייה, היא בדיוק העיוות שההחלטה נועדה לתקן."